שביעי

04.10.19 | ה' בתשרי תש"ף | 375 גיליון שביעי | 36 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה כשדייזי מיי ונ בת השמונה נעלמת מבית משפחתה באוק פורד שבבריטניה במהלכ מ יבת תחפושות, הבלש אדמ פוֹלי יודע שבמקרימ כאלה רוב ה יכויימ שהאשמ הוא מישהו מהמעגל הק רוב - המשפחה, החברימ, המכרימ. בני משפחתה של דייזי אכנ מוזרימ: אמה טרודה בלי הרפ בתדמית שלה בעיני ה ביבה, אביה מתחמק ומתפתל כאשר חוקרימ אותו, ואחיה מכונ בעצמו ולא תקשורתי. הבלש פולי, שמתמודד עמ א ונ כבד משלו, מתאמצ להתחקות אחר עקבותיה של הילדה שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. תוכ כדי החיפוש אחריה נפתחימ פצעימ מנ העבר, ומ תגלימ ודות אפלימ שרחשו כל העת מתחת לפני השטח. מועדים לשיחה: קריאות חדשות בחגי ישראל הרב יונתן זקס הוצאת 'מגיד )קורן(' עמ' 281 / מאנגלית: צור ארליך סליחות • האם בקשת הסליחה היא 'המצאה יהודית' ורדיקלית? הרב יונתן זקס חושף את היסודות העמוקים העומדים מאחורי החגים קארה הנטר קרוב לבית / מאנגלית: שרונ פרמינגר עמ' 327 / ' הוצאת 'ידיעות פרימ 'תבקש ליחה'. מכיר כל ילד או ילדה את הלחצ המתונ שמפעילימ עליו ההורימ כדי לאלצ אותו לבקש ליחה מאחרימ. אנח נו מכירימ בקושי לבקש ליחה או ל לוח לאחרימ, ולכנ נאלצימ להשקיע לא מעט משאבימ בחינוכ הילדימ לרגשות האלה, שאינמ באימ לידי ביטוי בקלות. מהיכנ מגיע אותו רעיונ לבקש ליחה? ב פרו החדש של הרב יונתנ זק )בתרגומו המשובח של צור ארליכ( המציע עיונימ מקיפימ בחגי ישראל, מציע הרב זק את האפשרות שבקשת ה ליחה היא 'המצאה יהודית' ורדיקלית. בקשת ה ליחה העומדת במרכז יומ הכי פורימ, מנוגדת לגמרי לתרבויות אחרות )למשל התרבות היוונית( שהציבו במרכז את המושג 'ריצוי כע '. בעוד ריצוי כע מטרתו למנוע תקיפה חזרה מצד הקורבנ ליחה אינה תוצר של שיקולימ טקטיימ כאלה או אחרימ, אלא היא הכרה בשגיאה המו רית שבמעשה שלנו ו ופה בשי נוי ההחלטה העתידית שלנו. ומי הראשונ שהדגיש את מושג ה ליחה? על פי הרב זק התשובה היא יו פ. האחימ פחדו מנק מתו של יו פ על מכירתו, אכ יו פ משיב להמ "כי למחיה שלחני אלוקימ אליכמ". בהמשכ מראה הרב זק בצורה נפלאה כי ליחתו של יו פ מקורה בתהליכ הנפשי שעברו האחימ כאשר תיקנו את מעשיהמ ולא הפקירו את בנימינ לגורלו, למרות שהנ יבות יכלו בהחלט להוביל להחלטה כזו. ומ כמ הרב זק : "מעשהו של יו פ מלמד אותנו כי רק כאשר אנחנו ולחימ זה לזה, אלוקימ ולח לנו". מכאנ יוצא הרב זק למ ע ארוכ ומרתק על תפילות יומ הכיפורימ ותהליכ ה ליחה שהמתפ ללימ עוברימ בהנ. יעילותו של יומ כיפור, מביא הרב זק רעיונ בשמ פילו ופ יהודי ששמו אלאנ דה בוטונ, הוא בפ יכולוגיה העומדת מאחורי בקשת ה ליחה. לכולנו קשה לבקש ליחה או ל לוח לאחרימ, יש לנו אגו או חו ר רצונ לגעת ב'עצבימ החשופימ' של היח ימ שלנו עמ אחרימ. יוזמת ה ליחה ביומ הכי פורימ מגיעה 'מבחוצ', היא לא של הפוגע או של הנפגע אלא של הקב"ה. אלמלא היה מוקצה לנו יומ מיוחד לדבר על מערכות היח ימ הפצועות שלנו, כנראה שלעולמ לא היינו מבקשימ ליחה מאחרימ והאמונ הקיימ בינינו ליקרימ לנו היה נשחק לעד. יומ הכיפורימ מאפשר 'לזככ' את אותנ מערכות יח ימ ולהתחיל מחדש. 'מועדימ לשיחה' עו ק בהרחבה ביומ הכיפורימ, יחד עמ חגי ישראל האחרימ: ראש השנה, וכות, פ ח ושבועות. כדרכו של הרב זק , גמ ב פר הנוכחי הוא מצליח לה יר את האבק מעל שגרת החגימ שע בור רבימ מאוד נעשית על 'טיי אוטומטי'. בעזרת רוחב דעת ויכולת רטורית מופ לאה, הוא מחייה את חגי ישראל הנוש נימ ומצליח לחשופ את הי ודות העמוקימ העומדימ מאחוריהמ. • מה נגיד, פר נפלא. shutterstock איור: