שביעי

11.10.19 | ערב סוכות תש"ף | 376 גיליון שביעי | 26 אלון פרל חברה "הלכתי בדרכה האחרונה של תמר וחשתי כמה היא הייתה מאושרת" חנן אריאל, אביה של תמר ז"ל, הצטרף לבעלי מוגבלויות על ההחלטה • ברכס שבו טיילה בתו ומספר על החוויות שעבר להכיר בה כחלל צה"ל: "היא פעלה על ההר ממש כמו מפקדת" לפני כחודש פנה ראש עמותת 'ארז' שמעונ פריינטה, לחברו מ יירת גולני חננ אריאל, בבקשה לעזרה. זו השנה השנייה שבה פריינטה מארגנ טיול לאנאפורנה שבנפאל עבור אנשימ עמ מוגבלויות. מדובר ב יור של שבועיימ, שבמהלכו המ עוברימ חלקימ נרחבימ ברכ הפ גות. "חשבתי שמדי פעמ נצטרכ לעזור", מ פר אריאל בשיחה עמ 'שביעי'. "בפועל, מדי פעמ לא היו צריכימ אותנו. צריכ לה בינ, מדובר בנכימ שהחליטו שהמ עוזבימ את אזור הנוחות שלהמ ועו שימ מ ע מטורפ. המח ומ הכי גדול זה שכל ה ביבה אומרת להמ שהמ מטורפימ, שהמ ע הזה קשה גמ לאנ שימ רגילימ". מעבר למ ע הפיזי, אריאל נאלצ ל חוב איתו גמ מטענ רגשי. בתו, תמר אריאל ז"ל, נהרגה ב ופת של גימ באנאפורנה לפני כחמש שנימ. במהלכ המ ע ערכה המשלחת אזכרה באזור שבו נהרגה. "זו הייתה הזדמנות עבורי. ככ יכולתי לחוות את מה שתמר חוותה בטיול האחרונ שלה. הלכתי והרגשתי ממש טוב, שמחתי, דמיינתי לעצמי איכ היא קרנה מאושר בטיול הזה. "יש לנו תמונה של תמר כשהיא עומדת על גשר בטיול הזה, פורשת ידיימ לצדדימ וכל כולה אושר. כשראיתי את הגשר הזה, התרגשתי מאוד והלכתי והצטלמתי באותה פוזה. לכל אורכ המ ע לא הייתי בעצב. הייתי ממש באווירה טובה, בכיפ. נהניתי מזה שהיא נהנתה". צעירימ, שטיילו בהודו והחליטו 20 למ ע הצטרפו לשנות את מ לולמ. "מדובר בחבר'ה בגיל של תמר, ויכולתי לראות דרכמ את המ ע האחרונ שלה", מו יפ אריאל. "מה שקורה בטרקימ האלה הוא, שכתו צאה מהטיול בטבע והריחוק מהבית אנשימ נפתחימ אחד לשני, ונוצרות היכרויות וחברויות לכל החיימ. מבחינתנו, ההחלטה שלהמ לשנות את המ לול היא בבחינת ארצ ישראל היפה והטובה. מבחינתי, למ רות שפיזית היה מאוד קשה, זו הייתה ממש חוויה רוחנית". "החלל משאיר חלל" אל החוויה המשמעותית של המ ע הצטרפה עוד בשורה בחודש שעבר: לאחר חמש שנימ, הכיר משרד הביטחונ בתמר כחלל צה"ל. "זה היה חשוב לנו מאוד", מ ביר אביה. "תמר פעלה על ההר כמו מפקדת. היא ממש לקחה פיקוד על החבר'ה, ולכנ אנחנו חושבימ שהיא הייתה ראויה שמדינת ישראל תכיר בה כחלל צה"ל. אנחנו חשימ יפוק גדול מזה". ל יפוק מצטרפת גמ האמונה הגדולה. "אנחנו מא מינימ שכל אחד הגיע לעולמ לפרק זמנ קצוב. זה לא מוריד את הגעגוע האינ ופי, וכמו שאמרה תמר - 'החלל משאיר חלל'. לכל אחד מאיתנו יש חלל שנפער מזה שהיא איננה. אבל אנחנו באמונה שלמה שהיא חיה בצורה טובה ונפלאה, עשתה המונ דברימ בענווה גדולה וכתוצאה מזה השפיעה על רבימ מה ובבימ אותה. הכאב והגעגוע נשארימ, אכ עמ זאת יש אמונה גדולה שתמר • הגיעה ל ופ דרכה". דמיון מצמרר. תמר ז"ל )מימין( לפני מותה, ואביה חנן צילום: יואל אדלר תמר הצטלמה על גשר, כשהיא פורשת ידיים לצדדים וכל כולה אושר. הצטלמתי שם באותה פוזה. לכל אורך המסע לא הייתי בעצב. נהניתי מזה שהיא נהנתה