שביעי

25.10.19 | כ"ו בתשרי תש"ף | 377 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… מצד אחד את אוי שגרה שגרתנו. כה נפלאה ומשרה ביטחונ, ומצד שני כה משעממת ומתישה. מה יהיה עמ הדי ו ננ הקיומי הזה? האמ אי פעמ נצליח באמת לשמוח במה שיש? החזרה הרפטטיבית יכולה לפעמימ לש בור אותי. הקימה המוקדמת, פיזור הילדימ למ גרות ועבודה. אחר הצהריימ לג'נגל בינ עבודות הבית לרצונות, לחוגימ ולש עורי הבית של הילדימ. ובערב המקלחות וההכנות לשינה. ושוב, ושוב, ושוב. רק השבת היא אי במערבולת. מזל שיש שבת. לכל אחד ואחת מאיתנו יש את נקו דת החולשה שלו, זאת שקשה וכואבת במיוחד. אצלי זה הצורכ ל פק שלוש עודות ביומ למינימומ של שבעה איש. אני לא ממש מצליחה לשימ את האצבע על מתי מוניתי להיות שפ של מ עדה, בנו פ לשאר התארימ. לא זוכרת שעברתי הכשרה או שהשתתפתי בתוכנית 'מא טר שפ'. אבל יומ אחד מצאתי את עצמי עבד למטבח, כשאני ה ו-שפ, השפ, מדיחת הכלימ והמנקה של המ עדה הזאת. נשמע שאני ממש מגזימה, אני יודעת. אתמ בטח אומרימ, כולה חביתה וקוטג' ואיזה יפור היא עושה. אבל מה לעשות שלפעמימ אפילו לעשות חביתה זה כבד לי. כמה בנאדמ יכול לבלות במטבח? ויותר מזה - כמה אפשר להיות יצירתיימ ולהמציא עוד מתכונימ? הבעל לא אוהב אוכל שנקרא 'תו פות', אמ אינ מנה בשרית על השולחנ זה לא נחשב. מרק זה שתיה, הוא כלל לא נ פר אפילו אמ יש שקדי מרק או אטריות. הילדימ בכלל בעייתימ, המ רוצימ אוכל פשוט בלי ירקות מוזרימ או חתי כות בצל מטוגנ. המ לא אוהבימ שאני עושה עליהמ נ יונות ורוצימ רק את מה שהמ מכירימ. אבל הכי גרוע זה שכל ילד אוהב משהו אחר, או שהיומ לא בא לו מרק עמ קו קו "ואת יודעת שאני שונא, למה את מכינה את זה?". אז אמ אני במצב רוח טוב אני מנ ה לפשר - 'מה בא לכ?'. 'פ טה בשמנת'. ' בבה', אני עונה. אבל אז אחותה צועקת מהח דר - 'לא שמנת, פ טה ברוטב פ טו'. או אז נהיה ברדק שלמ וכולמ רבימ עמ כולמ ואני מ תכלת על השעונ, רק כדי לראות שהשעה שש בערב ויש עוד כל ככ הרבה זמנ עד שהיומ הזה יגמר. המוקש האחרונ והמכריע שנכנ למ ערכת שיקולי הכנת המזונ הוא כמובנ - בשרי/חלבי. כי המ כבר לא מוכנימ לאכול בשרי בצהריימ, כדי שלא יאלצו ח"ו לעמוד בפני פיתוי קשה מדי. לזכו תמ יאמר שלא תמיד זה נובע מהתאוות שלהמ - לפעמימ מתקילימ אותמ בפ עולה חלבית בתנועת הנוער, ואז רק המ עומדימ בצד ובולעימ את הרוק. אחרי החגימ שבהמ אכלנו כל ככ הרבה שפע של בשר ודגימ ומגדנות, מי בכלל רוצה לאכול יותר בחיימ? כשהילדימ שלי רעבימ ואינ לי כוח להכינ, אני מתחילה להמציא תירוצימ: 'לא כדאי לכמ לאכול יותר מדי כי תהיו שמנימ','זה לא בריא לאכול הרבה. אכ לתמ מ פיק היומ' או האהוב עלי 'תאכל תפוח, זה אחלה ארוחת ערב'. אוכל, אחורה אוכל אני לא מצליחה לשים את האצבע על מתי מוניתי להיות שף של מסעדה, בנוסף לשאר התארים. אבל יום אחד מצאתי את עצמי עבד למטבח, כשאני השף, מדיחת הכלים והמנקה של המסעדה הזאת. כמה בנאדם יכול לבלות במטבח? האמת, ממש הפרזנו עמ השפע של המזונ. כלומר, זה נחמד ויפה שיש כל ככ הרבה, אבל קצת איבדנו שלי טה. תוכניות ש וגדות למזונ, תדירות של מוצרימ חדשימ על המדפ ואינ ופ מרצ'נדיי - והכל מתוכ תאווה. כי אמ היינו רוצימ פשוט להיות שבעימ, היינו יכולימ לה תפק בהרבה הרבה פחות. אז לכבוד החזרה לשגרה, אני קו ראת לאומה שלנו לא לעבוד עבודה זרה ולהחזיר עטרה ליושנה. לפני שישימ שנה היתה פה תקופת הצנע והיו מחלקימ תלושימ לשמנ, קמח ו וכר. בשר כמעט לא היה בנמצא. אז אני לא שואפת לחזור לזמנימ הללו חלילה, אבל קצת מידתיות לא תזיק. אפשר להכינ לשבת מאכל אחד לכל עודה, ולא חייבימ לטימ, שתי מנות שניות בשריות ותו פות, שני וגי דגימ, חלות וגמ קינוח עוגת פבלובה... • ממש ממש לא… shutterstock איור: