שביעי

39 | 01.11.19 | ג' בחשון תש"ף | 378 גיליון שביעי איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה בניה שראל הוא גבר צעיר תאב חיימ ורב פנימ, שהיטלטל בינ חב רונ לתל אביב, בינ חלומות על קריירת משחק לקריירה צבאית, בינ תשוקה לחופש לבינ כמיהה לבית. שלושה שבועות לפני מועד חתונתו, כשנראה שכל חלקי הפאזל של חייו ופ ופ מ תדרימ, נפל בקרב ברצועת עזה בתומ מבצע 'צוק איתנ', בעודו צועד בראש חייליו כמפקד יירת גבעתי. 'שמיימ שאינ להמ חופ' הוא רומנ ביוגרפי המתאר את מ ע חייו של בניה שראל. יפורו האישי של בניה נותנ ביטוי לפלח נכבד בחברה הישראלית, החי על קו התפר בינ עולמות שונימ ונע הלוכ ושוב בינ העולמ החילוני לעולמ האמוני. תעלול דומניקו סטרנונה מאיטלקית: שירלי פינצי לב עמ' 264 / ' הוצאת 'כתר משפחה לא בוחרים • סבא ונכד מבלים כמה ימים ביחד ואת השאר כבר אפשר לדמיין על יחסים משפחתיים שכולנו חיים אותם אבל לא עוצרים לחשוב עליהם יפעת ארליכ שמיימ שאינ להמ חופ / עמ' 264 / ' הוצאת 'כנרת זמורה ביתנ בא שממש לא רוצה להיות בא היא חוויה זרה למדי להוויה הישראלית, שמק דשת את המשפחתיות, החומ והאהבה שמר עיפימ ה בימ וה בתות על נכדיהמ. לא פעמ הקשר העמוק הזה הוא וג של פיצוי על מערכת היח ימ עמ הילדימ והיח ימ הטעו נימ איתמ, ולכנ 'תעלול' הוא פר מאתגר, מצחיק ונפלא במיוחד עבור הקורא הישראלי )ובפרט עבור הורימ ו בימ ו בתות(. אבל קודמ לכנ, הנה תקציר העלילה: נ ו לדמיינ דו קרב בינ שני יריבימ שאותו הדמ זורמ בעורקיהמ. האחד - מאייר מצליח ונרגנ המתקשה להשלימ עמ ככ שכוכבו הולכ ודועכ והזִקנה פושה בגו פו. השני - נכדו הפיקח בנ הארבע. ה ב, שחי בגפו ונשוי לעבודתו מאז התאלמנ, מוצא את עצמו, למורת רוחו, משגיח על הזאטוט הדעתנ במשכ ארבעה ימימ בזמנ שהוריו, שנדמה כי לעולמ אינמ חדלימ מלהתקוטט, נו עימ לכנ מקצועי. השניימ מ תגרימ בדירת המשפחה בנ פולי, המאוכל ת גמ ברוחות רפאימ מיל דותו של ה ב, ומתגוששימ בהומור וברצי נות, כשברקע מנצנצימ אורותיה של נפולי התו ת ומלאת הזיכרונות. ההתגוששות הזו מרובה בצללימ המ לווימ את ה יפור. היח ימ הטעונימ של ה בא עמ בתו שטוענת שהוא לא נכנ לנעליימ של 'ה בא' וממש לא מתנדב להיות בייבי יטר, המריבות האינ ופיות בינ בני הזוג, והקנאה בינ השניימ שנו בעת מככ ששניהמ מרצימ למתמטיקה, הנכד המעצבנ את השכנימ כשהוא לא מרפה מלהופיע אצלמ ולרצות לשחק עמ הילד שלהמ ועוד. 'תעלול' מצליח ל פר יפור קטנ בצורה גדולה ומופתית. לא רומנ הי טורי המתפרש על פני שנימ, ולא משפחה שבורה ומפורקת עמ יפור חיימ קורע לב. זו דוגמה נפלאה ל פר יומיומי, המתאר שגרת חיימ אפרורית אכ מצליח ללכוד רגעימ נפלאימ ועצובימ של היומיומ. למשל: ה בא מאייר איורימ ל פר כלשהו שאליו התחייב, ודי בביקורת קטלנית של הנכד כדי לערער את בטחו נו, או כשה בא נתקע מחוצ לחלונ המרפ ת והילד 'פותח' את החלונ בעזרת כלי העבודה המצועצעימ שלו, כשלמעשה החלונ כמובנ נותר גור כי עבור הילד המושגימ פתוח ו גור המ במ גרת המשחק שלו. הרגשתי במהלכ הקריאה כאילו ה ופר מ תובב עמ מברשת קטנה על פני המ ציאות ומטאטא את האבק מעל פני היח ימ בתוכ המשפחה הזו. מדהימ כמה רגשות ותובנות אפשר לדחו ל פר המתאר כמה ימימ בודדימ. ומה שיפה הוא שה פר לא מתאמצ בכלל, הוא פשוט מצייר את המ ציאות ביד אמנ, ולא בכדי גיבור ה פר הוא מאייר כי תמונת המציאות של ה פר הזה שווה יותר מאלפ מילימ. אומנמ ה פר מ תיימ בטוב ולא במשפ חה מרו קת ופצועה, אבל לפעמימ מותר גמ ליהנות מחזרתמ של השפיות וה דר המתוקנ של העולמ. מ תבר שלא כל המ • שפחות המאושרות בעולמ דומות זו לזו. shutterstock איור: