שביעי

41 | 01.11.19 | ג' בחשון תש"ף | 378 גיליון שביעי heli@shvii.co.il לשל יחת חומרים למדור: ……… אמא של שבת לא משנה כמה מקדימה למצוות סיר לחץ? מראש נתכננ את ההכנות לשבת, תמיד נ יימ הכל ברגע האחרונ. אמ זה לנקות, לבשל או להגיע להורימ של תמיר בראשונ לציונ עשר דקות לפני שבת )אופ י(. לרוב עמ לשונ בחוצ, אבל תמיד עמ שמחה גדולה שהגיעה השבת. בתכל ? התחתנתי עמ תמיר קובנה צימעס? בגלל שהוא תימני ואינ בעולמ כמו הבצקימ המופלאימ שלהמ! כשגיליתי שיש לו בתא מהממת שמכינה כל שבת קובנה, ה כמתי לו לשלופ טבעת. כשאנחנו בבית בשבת, אני בד"כ מבשלת ואוהבת לגוונ. החלומ שלי הוא לדעת להכינ מרק תימני טוב. אנחנו קצת מפונקימ, אורחים מתארחים? אוהבימ להתארח אצל ההורימ של תמיר ואצל הוריי שגרימ לידנו בקיבוצ. פעמ בכמה זמנ אנחנו מקפידימ לאכול לפחות ארוחה אחת בבית רק שנינו. שבת אחת כשישבנו לארוחה בבוקר שבת בבית, דפקו בדלת שתי בנות מתוקות שהגיעו לשבת אירוח בקיבוצ, עמ שתי גלידות ביד. מ תבר שהנ 'מעריצות' שעוקבות אחרי באינ טגרמ. זה היה נורא מצחיק וחמוד, הובכתי, אבל המעשה חיממ את הלב. כמובנ שבמוצאי שבת הנ )ושאר החבורה( לא פ חו על ההזדמנות וקפצו ל לפי. שולחנ שבת זה 'זמנ שיר השירים בירבורים? הבמה שלי', זמנ שכל המשפחה ביחד, וזו הזדמנות ל פר על הדברימ החדשימ או הישנימ שמתרחשימ בחיי. הרבה פעמימ אני משתפת את המשפחה בקטעי פוקנ וורד שאני כותבת, ומבקשת את חוות דעתמ. כשההורימ שלי רוצימ לשנות נושא בשולחנ שבת המ תמיד מתחילימ לשיר, זה עובד אחרי כמה דקות ואז אנחנו ממשיכימ לברבר. תמיד יממה בטרנינג עזרת נשים בעקבים? אהבתי להשקיע בלבוש בשבת. אני משקיעה גמ באיפור, נעליימ )לא עקבימ, לא שורדת עליהמ דקה( וכל האק וריז הנלווה, מוכנה ומזומנה ל'תצוגת האופנה' בעזרת הנשימ. ב ופ הערב יש ציונימ על פ ל האימהות ש 'שומרות על הילדימ שלא יפריעו'. שווה להשקיע. מצחיק שבכל ערב שבת אבא שלי מ פר על כל הקשירות שראה בבית הכנ ת, שירה ברלב עמרם // סטודנטית לתואר שני בפסיכודרמה // מעבירה סדנאות לקשירת מטפחות // אושיית אינסטגרם מתגוררת בקיבוץ חפץ חיים // נשואה לתמיר // מדריכת תיאטרון ו'ספוקן וורד' הוא בטוח שאני אחראית על כולנ, אני לא מתקנת אותו. שיתגאה, מה איכפת לי. לגמרי חלק תפילת יחיד קהילה תומכת? מקהילת חפצ חיימ, המקומ בו נולדתי וגדלתי, קהילה תומכת ואהובה. אני מודה מעין עולם הבא מחכה להבדלה? שבשבתות האחרונות שמתי לב שמגיע שלב בשבת שמדגדגות לי האצבעות, ואחרי הארוחה בערב שבת זה זמנ מושלמ לשכב על ה פה ולטייל קצת באינ טגרמ. בשלב ששמתי לב שאני מחכה שכבר תצא השבת, הבנתי שאיזה מזל שיש את השבת שמכריחה אותי להתנתק קצת ועושה לי מיני 'גמילה'. אני לומדת ליהנות מהזמנ הזה שאי אפשר לצלמ ולתעד כלומ אלא פשוט להיות. אני מאוד אוהבת את הפעילות שלי באינ טגרמ, אבל גמ מאוד מודה לשבת שמכריחה אותי לעצור וליהנות מה'כאנ ועכשיו'. חלי בן שחר // צילום: מוריה גרוס