שביעי

01.11.19 | ג' בחשון תש"ף | 378 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… דבר אחד בואו קודם כל נבהיר - זה שראינו את האור, הבנו שיש את אלוקי היהודימ ושהתורה היא אמת - לא הופכ אותנו לבעלי האמת המוחל טת. לצערי לפעמימ אפילו להפכ, אנחנו אוחזימ בטעות בשקר שמחופש לאמת וממש לא מודעימ לככ. לא תמ אומרימ 'במקומ שבעלי תשובה עומדימ', יש משהו במיק הזה של חילוניות ודתיות באדמ אחד, שהוא מאוד מאוד מבלבל. זה כמו ד"ר ג'ייקל ומי טר הייד. בבוקר הוא המלאכ ובערב הופכ להיות האיש הרע. זו בעצמ מלחמה תמידית שאינ לנו יכוי להתחמק ממנה. לא משנה כמה שנימ אנ חנו בתשובה, העבר שלנו תמיד ידפוק לנו בדלת. וגמ אמ נטרוק לו אותה בפרצופ, הוא ימצא הזדמנות אחרת לבוא לבקר ולהזכיר לנו שאנחנו בעצמ חילונימ שומרי מצוות. יש בנו את שני הצדדימ הללו, ונידונו לחיות כל חיינו בתחושה שאנחנו עוטימ תחפושת כלשהי באיזשהו מובנ. זה תוקפ אותנו בנימי הנפש העמוקימ ביותר - ברצונ שלנו לעופ על מו יקה לא כשרה, ברצונ ללבוש מכנ יימ, לנ וע לחו"ל ולה תנהג בחופשיות ונהנתנות כמו פעמ, לקלל ולרכל בחופשיות. ומהצד השני, בשאיפה המטורפת להיות יותר צדיק מצדיק. הזאת אנחנו מתוך כל הבלבלת אמורימ להחזיק ראש, פוזה ותדמית מול כל העולמ. מול המגזר - לשחק אותה חלק אינטגרלי מהקהילה באשר היא. כשזה המגזר הדתי לאומי זה קצת יותר פשוט, כי מצד אחד הוא מכיל יותר, ומהצד השני הקודש והחול מעורבבימ יותר. אבל גמ שמ אני עדיינ נאלצת לה ביר את עצמי. למשל, שזה לא ממש שיא הבילוי בשבילי להתנדב שנה במד"א. בחילוניות )על אפ הדימוי העצמי השגוי( לא ממש יונקימ את ערכ הח ד, ההתנדבות והעזרה ההדדית, כמו במגזר הדתי. מול המשפחה המורחבת - הצורכ לייצג כל הזמנ את השינוי הקיצוני, לתרצ ולה ביר כל מהלכ בחיימ שלנו ושל הילדימ, ולרככ כל הזמנ את הדעות הפוליטיות והאידאולוגיות שלנו )קרי לפני כל ביקור, ובמיוחד בזמנ מערכות בחירות, אנחנו מכינימ את הילדימ לא לומר את המילימ הבאות: ערבי, ארצ ישראל, ביבי וכו'(. מול הילדימ שלנו - זהו הקושי האמיתי ועקב האכיל של החוזרימ בתשובה. אנחנו מוכנימ שירדו עלינו, מוכנימ להתבטל לכל מיני מרא דאתרא ולעשות כמעט כל מה שיאמרו לנו, והכל בשביל שהילדימ שלנו יצאו מתוקנימ מאיתנו. אנחנו גמ מוכנימ שידרכו עלינו, עד שזה מגיע לילדימ. שמ אנחנו נשברימ ואומרימ 'לא עוד'. שמ אנ חנו מבינימ את החו ר דיוק שלנו. שמ אנ חנו חוזרימ באמת בתשובה. הרצונ המטורפ שהילדימ שלנו יגדלו בבועה של קדושה, ילמדו כמה שיותר תורה ויממשו את כל מה שאנחנו רצינו להיות ולא הצלחנו, יכול להעביר אותנו על דעתנו מול המציאות של החיימ. ולא משנה באיזה מגזר אתה נמצא - אתה אוכל רטימ על הילדימ. מול החברימ מהעבר - שמ יש כל הזמנ השוואות. אילו לא היינו חוזרימ בתשובה, לשמ היינו מגיעימ? והאמ באמת טוב לנו יותר מלהמ? הצורכ הזה בהשוואה גומר עליי. כשאני נפגשת עמ חברימ מהעבר אני חילונים שומרי מצוות בהמשך לחוזרים בתשובה שחושפים על המרקע את המסע הלא פשוט שלהם, נותר רק לומר - זה שחזרנו בתשובה לא נותן לנו בעלות אוטומטית על האמת. את האמת חייבים לחפש, להתפלל עליה, לשאוף לראותה. בשבילי זו תפילה יומיומית כל הזמנ צריכה להרגיש שהמ מצדיקימ את הצעד שעשיתי, שהמ מכבדימ אותי עדיינ. שאני נחשבת בעיניהמ ולא תמ משוגעת. אמ אמרו לי שאני נראית טוב אפילו שיש לי כי וי ראש שמכער את המראה בעי ניהמ, אז זה אומר שהצלחתי? האמ הפגנו זוגיות מוצלחת? האמ אנחנו פר ומת טובה לחזרה בתשובה? ייצגנו יפה את אלוקימ או עשינו חלילה חילול הקודש? אז בהמשכ לכל מיני חוזרימ בתשובה שחושפימ על המרקע את המ ע המפותל והלא פשוט שלהמ, ובהמשכ לכל התגו בות המגוונות והמובנות של כולנו, נותר רק לומר בקול רמ: 'זה שחזרנו בתשובה לא נותנ לנו בעלות אוטומטית על האמת. את האמת חייבימ לחפש כל הזמנ, להתפ לל עליה, לשאופ לראות אותה בכל דבר ומקומ, ומתחת לכל המ כימ המ תירימ אותה'. בשבילי זו תפילה רגעית, יומיומית. אמ יש משהו שאני בוחרת להילחמ עליו מלחמת חורמה בחיימ הללו, זה על האמת. • ושה' יאיר את עיניי לדעת. לדעת באמת. צילום: פיני סילוק