שביעי

15.11.19 | י"ז בחשוון תש"ף | 380 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… אני חיה את עולם התקשורת כבר הרבה שנימ, מהצד של המרואיינת וגמ מזה של המראיינת. לעולמ התקשו רת יש כוח רב וכללימ לא כתובימ המ שפיעימ על הדיווח ועל דעת הקהל ועל הנחלת טרנדימ. כולנו יודעימ שהיא לא באמת אובייקטיבית, שגמ זה שמגיש את מהדורת החדשות מוטה בדעותיו לכאנ או לכאנ, וככ גמ הפרשנ או הכתב. ובכל זאת כולנו עדיינ תופ ימ מהמילה הכתובה או זאת שעל המרקע, כאילו יש לה משקל רב יותר מהמציאות הפשוטה. כי אמ בחרו לכ תוב על זה בעיתונ כנראה שזה שווה משהו. גמ מי שמודע לחלוטינ לחו ר האובייקטיביות ולכוחה ההר ני של התשקורת )ואינ פה טעות(, עדיינ צורכ אותה ו'מאמינ' לה במידה מ וימת. הרי אמ לא יאמינ ודאי לא יצרוכ. אבל גמ כשאתמ קוראימ שורות אלו, ובוודאי במדיה שבמ כ, כל אחד מאיתנו מוכרח לשמור על המודעות וההכרה, שכל התערבות של גורמ נו פ במציאות תשפיע על התוצאה - הדרכ שבה ה י פור מ ופר, הבחירה בהדגשימ מ וימימ על פני אחרימ, העריכה ואפילו התמו נות - כל אלו יש בכוחמ להטות את דעתנו לכאנ או לכאנ, לפי הרצונ של האוחזימ במושכות. בטלויזיה המצב עוד יותר קיצוני, כי על אפ שהדברימ מוצגימ כביכול ב'חי', עצמ הצבת המצלמה והשימוש בזווית מ וימת של צילומ, בעריכה ובקריינות, יוצרימ מניפולציה שעשויה לייצר הדימ חזקימ יותר מהמילה הכתובה. אני לא מאמינה לטלוויזיה לרוב, לא רואה חדשות ואקטואליה, ובוחרת את התכנימ שאני צורכת )במחשב( בקפדנות. אבל לאחרונה נתקלתי בפעמ הראשונה בתוכנית טלוויזיה שהרגשתי שיש בה משהו אחר, שבתוכ כל המניפולציה יש רצונ אמיתי לתיקונ עולמ, בלי להתחשב במה מוכר ובמה פופולרי. מדובר ב ידרת וארבע' המופקת על 80' הדוקו-ריאליטי ידי התאגיד 'כאנ'. ה ידרה מצולמת ברובה בדיור מוגנ, ומ ככבימ בה זקנימ בני שמונימ ומעלה )בה חלט לא המושאימ הכי מושכימ( וילדימ בני ארבע. הקונ פט בריטי במקור, והתוכ נית באה לבדוק האמ שילוב של פעילות יומיומית של ילדימ וזקנימ )כפי שמקפי דימ לכנות אותמ ב ידרה כמילה של כבוד בתורה( במ גרת 'גנ ותיקימ', תשפר את איכות חייהמ של המבוגרימ ותעורר אצל הילדימ רגישות וכבוד לזולת. התוצאות מרגשות עד מאוד. ולא רק מבחינת הדרמה שהטלויזיה מ פקת, אלא מבחינת הרצונ להרבות טוב בעולמ, לעורר מודעות לאוכלו ייה שלמה ש גרנו מאחורי חומות והנחנו להמ ל יימ את חייהמ 'בכבוד', כשבמ קרה הטוב אנחנו מרימימ טלפונ של כמה דקות ביומ לשמוע 'מה נשמע?' וממהרימ להמשיכ בחיינו. הפרויקט הזה מעלה על המ כ אוכלו ייה שאנחנו מדחיקימ בכל יומ ויומ, אבל האב טלוויזיה גאולתית וארבע' מעלה על המסך אוכלוסייה שסגרנו מאחורי 80' חומות והנחנו לה לסיים את חייה 'בכבוד', כשבמקרה הטוב אנחנו מרימים טלפון של כמה דקות ביום וממהרים להמשיך בחיינו. מבחינתי זהו ניצוץ המאפשר למסך להתקדש ורד הוא שלא רחוק היומ שבו אנחנו נהיה שמ, ונחווה את אותמ הקשיימ, הבדידות, המוגבלויות, תחושת חו ר הערכ והדיכאונ. ב ופ כל פרק אני מייחלת שגמ חמי בנ השמונימ ושבע נ"י וגמ בני בנ הארבע יש תתפו בפרויקט כזה, ומרגש אותי במיוחד לחזות בכוחה של התקשורת שאומנמ עדיינ אינטר נטית ומניפולטיבית, אכ לפחות היא עו קת בתיקונ וטוב )בניגוד לתחקי רימ על משיחי שקר, שאולי עוזרימ להוציא אנשימ מזיקימ מהרחובות, אבל עדיינ שו פכימ על המ כ שלנו בוצ(. מבחינתי זהו ניצוצ, מינ ניחוח ראשוני לאפשרות גמ של המ כ להתקדש ולהביא שיר חדש לעולמ, שיר הגאולה. ותביאו אז לכו לבקר את סבא, את הקטנימ, כי אינ כמו פעוט לשמח • לבב אנוש... צילום: יחצ ודוברות תאגיד השידור הישראלי