שביעי

29.11.19 | א' בכסלו תש"ף | 382 גיליון שביעי | 12 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… האדמ איך אומרים ביידיש? חושב וה' צוחק. והאמת? כל המשפטימ האלו, שכל ככ זלזלנו בהמ כשהיינו צעירימ, שחשבנו שהמ שייכימ רק לדור ההוא, חוזרימ אלינו בהפוכה. מצד אחד זה משפט קצת מרגיז. מה, אלוקימ הוא די ט? הוא נהנה לראות את הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו? האמ אנחנו רק בדיחה בשבילו? כלימ קטנימ במשחק שח-מט אכזרי? יש רגעימ בחיימ שנדמה שאכנ החיימ שלנו זו רק בדיחה על חשבוננו, ואפילו לא כזאת מצחיקה )לפחות לא אותנו(. נדמה לי שזה קורה דווקא ברגעימ שא נחנו עפימ על עצמנו גבוה מדי, כמעט נוגעימ בשמיימ, משחקימ אותה גנימ של אלוקימ. עד שאנחנו עוברימ איזה גבול שבו נשרפות לנו הכנפיימ, ואז אנחנו צוללימ במהירות מ חררת רק בכדי להתנגש בעוצמה באדמה החרוכה של חיינו. ולרוב זו רק זה קורה לכולנו, קריאת אזהרה. למרות שלפעמימ זה יכול להיות גמ א ונ נורא ח"ו. ככ ביליתי )מלשונ 'בלוי' הפעמ( כל הלילה במיונ ילדימ. כשבאמצע התרחשות החיימ שמ עתי זעקת אימימ מפיו של הקטנ שלי )אמא יודעת מתי הבכי של הילד שלה רציני(, רק כדי לגלות את הקצה של הזרת שלו נתלה בדלדול על האצבע. ברגע הזה כל התוכניות הגדולות, הפ גישות הקריטיות שנקבעו, הפרויקטימ החשובימ וכל התארימ - נמחקימ, והפ כתי להיות אמא בכל ישותי. אמא הי טרית שמנ ה להשתלט על הרגשות שלה כדי להציל את הילד שלה, בתוכ מערכ משוגע של שמיימ שנופלימ בינ רגע. הבת שלי ראתה את האצבע והתעלפה. אני לא מאשימה אותה, זה מ וג המראות שהגופ לא יכול להכיל. הדמ זורמ בכל מקומ והבהלה, אוי הבהלה, תוקפת את כל יושבי הבית. אחרי שעות של בלילה בלילה, דפיקות לב מואצות, של קבלת החל טות שאינ לכ מושג בהמ, של תפילות ותהילימ, של לחצ ועמידה ממושכת עמ ילד בנ ארבע ששוקל עשרימ קילו על הידיימ - אני שוכבת במיטה ולא מ וג לת להירדמ. באותמ רגעימ עולות בליל המחשבות - אני חייבת לעשות תשובה, לבדוק את המזוזות, לעשות עוד מצ וות... מה כבר עשיתי שזה מגיע לי? איפה טעיתי? אולי הייתי ג ת רוח בזמנ האחרונ? מתנשאת? אולי הפה הציני שלי המתפרש בעיניי כ'מגניב', לא עבר את ה פ של כמה נשמות רגישות? אולי הת להבתי מעצמי יותר מדי? התרכזתי בע צמי ולא הקדשתי מ פיק לילדימ? אז נכונ, אני אשמה. אני מבטיחה להירגע, לנ ות להיות יותר רכה. אבל השאלה היא, האמ זה באמת מה שה' רוצה ממני? אולי זה בכלל משהו אחר שאני צריכה בו להשתפר? איכ יודעימ? מרוב בלבול, המוח שלי מאיימ לקרו . ואז גמ מגיע הכע . כנ, הכע . איכ אני האדם חושב וה' צוחק איך אני אמורה לנחש מה אתה רוצה ממני? אם כבר נתת סימן, אז שיהיה ברור. שאוכל באמת לתקן. רק לתת עונש בלי להסביר על מה? זה ממש לא חינוכי, והרי אתה אבא שלי אמורה לנחש? אמ כבר נתת ימנ אז שיהיה ברור. שאוכל באמת לתקנ. רק לתת עונש בלי לה ביר על מה? זה ממש לא חינוכי, והרי אתה אבא שלי… ואחרי שנרדמתי סוף סוף, קמתי בבוקר והבנתי. יש רגע של חש בונ נפש, ויש רגע של הבנה ראשונית לתיקונ שאחריו אפשר להמשיכ בחיימ כרגיל. בלי בל, אוב יה, פחד וחרדה. אני אעשה השתדלות, אבל ברור שאחר ככ יגיע גמ היצר הרע, ויחזיר אותי כמו תמיד, להתנהגותי ה וררת. ואני לא מוכנה שה' יצחק עליי, בטח שלא על הפ פו ימ שלי. רק שיצחק מתוכ אהבה ונחת על בתו הקטנה, שב כ הכל מנ ה להיות טובה ולשרוד את משחק השח- מט המטורפ הזה. ורק שלא לגעת ביל • דימ, בבקשה רק לא בילדימ. shutterstock איור: