שביעי

13.12.19 | ט"ו בכסלו תש"ף | 384 גיליון שביעי | 8 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… כל כמה חודשימ עולה הדרת נשים. שוב הכותרת הזו, והתקשורת עטה עליה בהתלהבות לא מ וות. אני מצידי דווקא שמחה על הבירור הזה, במיוחד כאומנית שבוחרת להיות מודרת, מה שגורמ להמ להשמיע את השירימ שלי ברדיו. המלחמה של התקשורת היא לא בעד נשימ, היא נגד היהדות. והתקשורת היא רק שלוחה של אירגונימ כאלו ואחרימ המבקשימ להשפיע על דעת הקהל )וגמ מצליחימ(, ולאו דווקא לשמור על החוק או להוות שלוחה של צדק במקרה של אפליה כזאת או אחרת. עצמ זה שההלכה הזאת מעוררת כל ככ הרבה התנגדויות, גמ במגזר הדתי לאומי )לחרדימ לדוג' יש קונצנזו ברור ואינ חלוקת דעות(, מובילה אותי לחשוב מדוע הנושא כה שנוי במחלוקת? הרי על שבת או כשרות אינ באמת דיונ במגזר. האמ זה בגלל שזאת תנועה חדשה? הרי לפני שישימ שנה גמ ה בתות לא חלמו להופיע על במות עמ היצירות שלהנ. ואולי הצורכ שנבנה עוד לא הגיע לדיונ נו פ אצל הרבנימ כגזירה שהציבור אינו מ וגל לעמוד בה? ואולי זה בגלל שאצ לנו הנשימ, הנושא עוד לא מבורר היטב? מצד אחד, אין לי באמת תשובות. אני יודעת שמבחינה חוקית מותר לנשימ להופיע לנשימ על פי אמונתמ. הרי במגזר הערבי והדרוזי זה מאוד מקובל, גמ על ידי המדינה שלנו. אני יודעת גמ שיש פ רגישות שונה בינ אדמ לאדמ, ואולי לאנשימ מ וימימ לראות אישה שרה זה באמת לא יפור. ומצד שני, אני יודעת מה זה ערב של נשימ לנשימ. תקשיבו, זר לא יבינ את האנרגיה המחושמלת שנוצרת שמ )אפילו ה אונדמנ החילוני הודה שהוא כנראה במ גזר הלא נכונ(, ואני יודעת מה אישה מר גישה כשהיא משתוקקת להופיע על במה, ומוכנה למ ור את נפשה בכדי לשיר רק בפני נשימ, כי זוהי דרכ עבודת ה' שלה וככ היא בוחרת להשפיע את יצירתה בעולמ. כאלו הנ חברותיי למקצוע, במיוחד אלו שחזרו בתשובה והקריבו את הק ריירה המ ורתית שלהנ בשביל דרכ אחרת שלא הכירו, אבל האמינו בה. לרובנו יש תהיות בנושא ואנחנו מד ברות על זה לא מעט, אבל יש רגעימ שבהמ נעלמימ כל ה פקות. רגעימ כמו במופע בשבוע שעבר של הפורומ שלנו, 'יוצרות במה', המאפשר לנשימ מוכשרות להציג את יצירתנ על במה מקצועית. ככ ראיתי את הנשימ הללו מגיעות בהתנד בות )גמ אומניות ותיקות שמופיעות בלי ופ(, משקיעות זמנ וכ פ בהרמת המופע שלהנ, ומתאמצות להביא קהל ולפר מ על אפ שהנ הופיעו בקטע אחד בלבד. שלא לא היה לב אחד בקהל התרחב למראה השמחה שלהנ במימושנ העצמי? ולמראה העולמ הקדוש והמיוחד שנוצר שמ. אפשר לתאר ולומר הרבה מי לימ גבוהות, אבל יפור אחד קטנ שקרה שמ מיטיב לתאר את הכמיהה: כשפר מ נו 'קול קורא' לשליחת חומרימ למופע, בלטה במיוחד להקת נשימ ייחודית. הזמנו אותנ להופיע, אכ תאריכ הלידה של אחת הנשימ בהרכב נקבע לשבוע לפני המו ללדת יצירה זר לא יבין את האנרגיה המחושמלת שנוצרת בערבי נשים )אפילו הסאונדמן החילוני הודה שהוא כנראה במגזר הלא נכון(. אני יודעת מה אישה מרגישה כשהיא משתוקקת להופיע על במה, ומוכנה למסור את נפשה בכדי לשיר רק בפני נשים פע. "עזבו" אמרתי להמ, "תופיעו בהרכב מלא בפעמ הבאה". אכ הנ רבו לוותר, והתקשרו בכל יומ לנ ות להפוכ את הגז רה. "מק ימומ נופיע בהרכב ח ר" אמרו, ואנחנו לא יכולנו ל רב וקיווינו לטוב. ביום המופע התחילו הצירים. היא הגיעה מרחוק, ברכב, עמ צירימ לא דירימ. "תישארי בבית" הפצרנו בה, אבל היא כבר הייתה בדרכ. לפני המופע היא ישבה שקטה ומכונ ת. כאילו היא שומרת הכל פנימה, שלא יצא לפני שהיא עולה לבמה. ככ היא גמ הופיעה. בעיניימ עצומות, בלי לזוז יותר מדי, שרק יעבור בשלומ. מיותר ל פר שהיא ילדה באותו לילה תינוק בריא ושלמ. ה יפור הזה רק הוכיח לי איזו כמיהה יש לנשימ הללו ללדת את היצירה שלהנ, וזה שהערב היה ולד אאוט יומ לפני המופע, מ פר כמה נשימ יש שרוצות לחזות בתינוקות הללו • נולדימ לעולמ. צילום: טל מזיג