שביעי

27.12.19 | כ"ט בכסלו תש"ף | 386 גיליון שביעי | 12 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… התחילה החרדה שלי מפרסום לפני שנימ, כששיר אחד שלי הצליח ברדיו מעבר למצופה. זה היה הרבה לפני החזרה בתשובה שלי. כשאני מ תכלת אחורה אני מתפלאה על הרדארימ הפני מיימ שהזהירו אותי מהאפקט ההר ני של הפיר ומ, אבל עובדה היא ש לדתי ממנו מהרגע שהגיע. נדמה לי שמה שעזר לי לעשות הבחנה בינ עיקר לטפל )קרי היצירה עצמה מול החשיפה שלה( זו העובדה שחונכתי על ידי מוזיקאי 'אולד פשנ', שהצליח באופנ נדיר לשמור על הפרטיות שלו בקנאות, לעשות מוזיקה לא מ חרית בעליל ותמיד על פי טעמו, ועדיינ למלא אולמות. הפלא הגדול הוא, שהוא ממשיכ בככ עד היומ כשהוא . אמ לא ניחשתמ, מדובר במנ 62 כבר בנ טור שלי - הלא הוא ברי חרופ. מאז שהצטרפתי ללהקתו של ברי הזמנימ קצת השתנו. לפני עשרימ שנה הפיר ומ לא עמד כערכ בפני עצמו, וגמ האמצעימ להתפר מ היו מוגבלימ ובידיהמ של מתי מעט. אמ רצית לשווק את היצירה שלכ היית צריכ לשכור את שירותיו של יחצ"נ )באלפי שקלימ לחודש(, ולהיות נתונ לר חמיהמ של עורכי התוכנ בתקשורת. אבל עמ הופעתנ של הרשתות החבר תיות שוק השיווק השתנה מקצה לקצה, מה שמאפשר לכל אחד ליחצ"נ את עצמו. התוצאות ממש מרחיקות לכת, כשהיומ כל אחד יכול להיות מפור מ ולצבור קהל רב של מעריצימ. הילדים שלי רואים ביוטיוב ערוצימ של ילדימ אחרימ, שמצלמימ את עצממ משחקימ במשחקי מחשב. לאלו יש מאות ואלפי עוקבימ, והמ אפ מרוויחימ מהצפיות בהמ. הבנות שלי רואות בנות אחרות שמלמדות אותנ על איפור במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב מה קורה שאת נפרדת מהחבר שלכ או כשאת אוכלת תפוח אדמה לא מבושל. הבת שלי לא אוכלת ג'אנק פוד כבר חודש כי היא הצטרפה לא תגר האוכל )שזה ממש חיובי(, אבל מה יקרה כשהיא תצטרפ לאתגר הקללות למשל? הערוצימ הללו משפיעימ על הילדימ שלנו ברמה כה עמוקה עד כדי שינוי התו דעה שלהמ. אכלתי ופגנייה? פר מתי ב טטו . הלכתי לבית קפה? יותר חשוב ממה הזמנתי, זה לצלמ את המנה מיד כשהיא מגיעה. אמ הלכנו כמה חברות, ממש כדאי להעלות את התמונה - שכל השאר יראו ויקנאו. ככ מתבלבלימ העי קר והטפל - כשמה שחשוב זה לראות ולהיראות, ומה שפחות חשוב זאת החוויה עצמה, או במילותיהמ של הילדימ "אמ אי אפשר לצלמ לא שווה לי ללכת". עמ קצב התרבות ערוצי היו טיוב, משתנה גמ השפה. אני שומעת את בני הקטנ בנ השש מ תובב בבית, ומשדר לצופימ דמיוניימ מהערוצ הדמיוני שלו. לא עוד שיח רגיל בינ אנשימ, אלא הק לטה של כל רגע בחייכ והפיכתו לבר קיימא. "אני מזמינ אתכמ להישאר איתי בערוצ שלי וללמוד למ ור את הכדור / לנפח את הבלונ / ללכת לשירותימ בלי ללכלכ את הציצית", ככ הוא מתהלכ בבית ע וק בשירות משמעותי לציבור ברוכים הבאים לערוץ שלי אכלתי סופגנייה? פרסמתי בסטטוס. הלכתי לבית קפה? צילמתי את המנה מיד כשהגיעה. כך מתבלבלים העיקר והטפל כשמה שחשוב זה לראות ולהיראות, או במילותיהם של הילדים "אם אי אפשר לצלם, לא שווה לי ללכת" בערוצ הדמיוני שלו, שבעוד שנימ מע טות כבר כנראה לא יהיה כה דמיוני. בשלל כוכבימ, הרשת מלאה שיושבימ בווילות מיועדות עמ חברימ שלהמ ומצלמימ את עצממ מדברימ על שטויות, והילדימ שלנו אשכרה מערי צימ ומושפעימ מהמ. החבר'ה האלו חו שבימ ומדברימ שיווקית, כשכל מעיינמ זה להתפר מ ולעשות כ פ. כשההחצנה של כל עניינ ועניינ הופכת לערכ עליונ, והשיתופ של כל פיפ הופכ לחלק מה שגרה, במיוחד של הדברימ שנחשבימ 'שווימ' )כי מי תעז לפר מ קלוז אפ של החצ'קונ החדש( - המושג פרטיות מקבל משמעות אחרת, ומשאיר אבק לחז"ל שהדגישו בכל דרכ את החשיבות של הה תרה, הצניעות והפנימיות. ותוהה אני היכנ הברכה שרויה בדור שלנו, שמיליוני • עיניימ שולטות בו בכל רגע בחייו...? shutterstock איור: