שביעי

10.01.20 | י"ג בטבת תש"ף | 388 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… עוד מעט שש יש לי ילד שחוגג והוא ילד יפה במיוחד )'טפו טפו', לא אנקוש על עצ כי גיליתי שהמקור של המנהג הזה מגיע מהצלב הנוצרי, אבל כנראה שלירוק זה משלנו(. אני יודעת שכל אמא אומרת על הילדימ שלה שהמ יפימ, וזה באמת נכונ. אבל על הילד הזה אמרה לי פעמ קופאית ב ופר "לא חראמ שכל היופי הזה יתבזבז על בנ?", וחשבתי שיש צדק בדבריה, במיוחד אמ הוא נדונ בעז"ה לגדל זקנ עבות שי תיר את חצי פניו. חוצ מזה שהוא יפה הוא גמ קצת אחר מכל שאר הילדימ. יש בו עדינות כזאת ורגישות - כאילו העולמ קצת גדול עליו. לאחרונה שמתי לב שהוא נוטה לא לכבד את המרחב הפרטי שקיימ בינ בני אדמ. אתמ ודאי מכירימ את חוק המרחב הפרטי, ואולי לא ידעתמ שקוראימ לו ככה )כי נראה לי שאני המצאתי לו את השמ(. לראשונה שמתי לב אל התופעה כשהייתי בהודו. שמ לא מכבדימ את הרווח המינימלי שנדרש לתקשורת בינ שני בני אדמ. כשהודי רוצה לדבר איתכ הוא יכול להתקרב כל ככ שמיד תרגיש שאתה חצי נאנ . אחר ככ, כמה שנים וכמה ילדים אני מעדיפה לשמור את המרחק הזה וב מיוחד שהילדימ שלי ישמרו אותו. אבל השאלה הגדולה היא - מתי ואיכ לכנ את הנוכחימ הרלוונטיימ לשיחת מוגנות מפגיעות מיניות. או במילימ אחרות, איכ למענ השמ אמא, שכל מהותה ור צונה זה לשמור על הילדימ שלה בתוכ בועת צמר גפנ ורודה )או כחולה( ולעו למ לא לקווצ'צ' אותה, אמורה להושיב את הטהורימ האלו ובבת אחת לנפצ להמ עמ פטיש חמישה קילו את עולמ התמי מות הרכ והמתוק הזה? אצל שתי הבנות הגדולות שלי זה היה די ברור. למה? כי אינ לי חברה אחת שלא עברה בילדותה הטרדה או שתיימ או יותר, ובחומרות שונות של חדירה לפרטיות. אני זוכרת שבכיתה ו' נ עתי באוטובו ואדמ ישב לידי והתחיל לחככ כאילו במקרה את היד שלו בגופ שלי. קמתי מיד ואמרתי לנהג )שלא עשה שומ דבר( והחלאה ירד בתחנה הבאה. כשח זרתי הביתה ו יפרתי לאמא שלי, היא ישבה איתי לשיחה וציידה אותי בטיפ לחיימ - "פעמ הבאה שזה קורה את נע מדת במקומ וצורחת במלוא גרונכ 'אנ אנ '". להפתעתי השיחה הזאת נתנה לי הרבה כוח, ומאז אני מקפידה להעביר אותה הלאה לבנות שלי. בנ השש, אז ישבתי עם היפיוף ולאט לאט ובעדינות טינפתי לו את הצמר גפנ. הייתי קצת קיצונית כשלימ דתי אותו שא ור לו להיכנ לבית שנ מצא בו גבר לבד, גמ אמ הוא מכיר אותו ואפילו אמ זה אבא של חבר שלו. פה גמ נתתי דוגמאות עמ שמות כדי להבהיר. וזה היה מבלבל, אבל מה לעשות שאני לא ומכת על אפ אחד. שמונימ אחוז ממקרי הפגיעות המי ניות, המ בתוכ המשפחה או מאנשימ חוק המרחב הפרטי איך למען השם אמא, שכל רצונה זה לשמור על הילדים שלה בתוך בועת צמר גפן ורודה )או כחולה( ולעולם לא לקווצ'ץ' אותה, אמורה להושיב את הטהורים האלו ולנפץ להם עם פטיש חמישה קילו את עולם התמימות? שהילדימ מכירימ. אז ליחה מכל הצדי קימ שהשתמשתי בשממ לצורכ הדוגמה בלבד, אבל תבינו שבגלל כמה פ יכופ טימ אינ לי ממש ברירה. הו פתי ואמרתי שאפילו אמ הוא מרגיש שמשהו לא כשורה, גמ אמ לא נגעו בו ורק חדרו לו למרחב הפרטי, הוא חייב ל מוכ על מה שהוא מרגיש ולהגיד לאמא. כשאחיו הגדול חזר הביתה, הקטנ חלק איתו את המידע. ידע תי שהצלחתי, ושמחתי והתבא תי גמ יחד. אחיו שאל הרבה שאלות, אפילו שהוא כבר עבר את אותה השיחה בע צמו, ואז הבנתי שזאת שיחה שצריכה להתנהל כל רבעונ, ממש כמו הריבית על המינו בבנק, ושאלוקימ יתנ לי את הבינה ל פר מ פיק אבל לא לה • רו יותר מדי. shutterstock איור: