שביעי

17.01.20 | כ' בטבת תש"ף | 389 גיליון שביעי | 10 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … לפעמים מתנת יום ההולדת שתקבלי היא בדיוק מה שרצית. המתנה המושלמת. בגודל הנכונ, בזמנ המתאימ ביותר, בצבע המחמיא רק לכ, מהאדמ המושלמ. אינ מתנה טובה מזאת. "הוא מכיר אותי", את אומרת לעצמכ ב י פוק וגאווה ומתענגת על הרגעימ האלו. לפעמימ קורה בדיוק להפכ. את מב קשת משהו, לא מאוד מ ובכ להבנה, משהו שאת רוצה ויודעת שיעשה לכ טוב, ממישהו שאת יודעת שיבינ וירצה בטובתכ. ואז, ביומ ההולדת או כמה ימימ אחריו, הוא מביא לכ משהו אחר לגמרי, שונה ממה שביקשת. לעתימ הוא מביא לכ את כל מה שלא ביקשת לעצמכ, כל מה שלא רצית. ואת מתבוננת פעורת פה ועיניימ על מה שקיבלת, וכוע ת. ואת תנ י להעיפ את המתנה הזו לכל הרו חות, ותשנאי את מי שנתנ לכ אותה. את תתהי ימימ רבימ על מה שקרה. "ככה?", את תגידי לעצמכ, "זה מה שמגיע לי? לא הייתי ברורה מ פיק עמ בקשתי, עד כדי ככ שהוא הבינ הפוכ?". את תמשיכי להו יפ ולהרהר על ככ: "אולי הוא מעניש אותי על משהו? אולי הוא לא אוהב אותי?". כעו ה ופ את תסתובבי בעולם גועה, תחושות השפלה ומרירות יציפו אותכ וזה ישבור אותכ. מדי פעמ את תעיפי מבט זועפ במתנה הזו שנחתה לכ באמצע ה לונ, פערה חור עצומ בגג ביתכ ועל הדרכ גמ בליבכ, ולא תביני. זה היה יומ ההולדת שלכ, הכל היה צריכ להיות בו מושלמ. למה זה קרה לכ? למה דווקא לכ? למה עכשיו? ולמה ממנו? הכי טוב הוא הרי מכיר אותך מכולמ, והוא הרי רוצה בטובתכ, תמיד, את יודעת את זה. הוא הוכיח את זה לא פעמ עמ מתנות אחרות מושלמות שהעניק לכ. נכונ, את מכירה גמ את הצד הזה שבו, שמעת שלפעמימ הוא גמ נותנ מתנות מה וג הזה, אבל לרגע לא האמנת שגמ לכ זה יקרה. וזה ילכ איתכ, שנה שנה, כל יומ הולדת מחדש. ואז אחרי תקופת מה, אולי ת כימי לחזור ולהתבוננ במתנה הזו, המקו ללת כל ככ, ההפוכה מטובתכ. כי אחרי הכל, קשה לפגוע באמונ של מישהו שכל ככ אהבת ועליו כל ככ מכת. אז את ת כימי להכני את ידייכ לתוכה, להכאיב לעצמכ ממנה ומתוכנה. זה יכעי וירתיח אותכ. זה יצרוב לך, אבל יהיו לכ כוחות להבינ שאולי יש משהו שעדינ לא הבנת. ולאט לאט, את אולי תתחילי לשמוע את קולו של המע ניק מדבר אלייכ בקול עדינ ורכ. אומר לכ "הנה לכ, זה מה שביקשת. זה מה שנכונ לכ. הנה המתנה הזו, אני יודע שהיא קשה ושהיא פוצעת ומכאיבה. אני יודע שלא ציפית לה, בשומ צורה. אבל היא שלכ, ממני באהבה. אני ומכ עלייכ, ובוטח בכ שאמ רק ת כימי לקבל אותה תדעי לה "מה שרצית" את מתבוננת פעורת פה ועיניים במה שקיבלת. מנסה להעיף את המתנה הזו לכל הרוחות. "ככה?", את תגידי לעצמך "זה מה שמגיע לי? לא הייתי ברורה מספיק עם בקשתי? אולי הוא מעניש אותי על משהו? אולי הוא לא אוהב אותי?" פיק ממנה את המרב. את הצידה הרוח נית והגשמית הנכונה ביותר לכ, לקרוביכ ולכל מי שתצליחי להגיע אליו". את תמשיכי לעיינ בה בפנימ רטו בות מדמעות, והתנגדותכ אליו ואל מה שנתנ תתחיל להירגע. את תמשיכי לשמוע את קולו המדבר מתוככ: "הנה לכ ילדתי, זה שלכ, זה בשבילכ. הייתי חייב, לטובתכ. ת מכי עליי, אני איתכ שמ, אוחז ביחד איתכ במתנה היקרה הזו שאת טובתה עוד תגלי לב ופ". רואה אותכ, עוטפ אותכ. הנה אני כאן, הנה אפילו כיביתי לכבודכ את האור. • הייתי חייב, כדי שתתחילי לראות. אזכרה לרב רזיאל שבח הי"ד תתקיימ ביומ שני כ"ג טבת בחוות גלעד. shutterstock איור: