שביעי

17.01.20 | כ' בטבת תש"ף | 389 גיליון שביעי | 44 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה מרלנ, ילידת אלג'יריה, נדחקת להינשא בגיל שש עשרה לגבר מבוגר ממנה, ונאבקת לה שתחרר מנישואיה ולעצב מחדש את חייה על רקע המלחמה המדממת בארצה. נכדתה נופר, ילידת באר שבע, מ תח ררת במערבולת אי הנחת של הישראליוּת העכשווית, שבה אהבה ושנאה מתלקחות זו בזו והגזענות אינה חדלה לבעבע. יובל ירח חודר לליבה של מאפליה הי טורית, דולה מתוכה אוצרות של תבונה אנושית ורגש, וטווה אותמ לדרמה בינ דורית שמורכבותה ויופייה מתחרות רק בעוצמתה. הוא משרטט את הגבולות הדוקרניימ בינ אזורי היציבות בחיינו לבינ זרעֵי המֶלח שפזורימ בהמ; זרעימ שהַנבטתמ בנפש אחת מניבה יבולי פורענות גמ בדורות הבאימ. מהתנ"ך ועד למדינת היהודים אסף מלאך עמ' 407 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים אלפיים שנה, לך תזכור • ההטייה הפוליטית באקדמיה בתחום לאומיות יהודית ומה למדו הבריטים והצרפתים מעם ישראל הקדום? יובל ירח זרעי מלח / עמ' 367 / ' הוצאת 'כנרת זמורה ביתנ יצא לי להשתתפ בלא מעט קור ימ מש מימימ בעת לימודי התואר במדעי המדינה. רבימ המ הקור ימ שעו קימ בנושאימ זניחימ או טכניימ, שכל מטרת ההשתתפות בהמ היא החובה הקדושה להירשמ בגיליונ הנוכחות. אבל מבינ הקור ימ הלא-רבימ שעוררו בי ערה פנימית, היה הקור של ד"ר א פ מלאכ בנושא הלאומיות. אני זוכר היטב את הקור הזה, מהבודדימ שעוררו בי את יצר הפולמו נות, העניינ וה קרנות. אחרי הה פד הנאה ל טודנט שהייתי, הנה כמה מילימ על ה פר ועל הפולמו הגדול. בעולמ האקדמי מושלת בכיפה בעשורימ האחרונימ הגישה, שהלאומיות של מדינות העולמ היא תופעה מודרנית וחדשה יח ית, ושיש לראות בה 'תופעה מדומיינת' שאינ לה בדל של קשר לקיוממ של עמימ בתקופות קודמות. זוהי עמדה של מרבית האקדמאימ בישראל כיומ העו קימ בנושאי לאומיות. מלאכ נמנה על ההי טוריונימ, הלא רבימ , ה בורימ שה 2020 מדי בישראל של לאומיות היהודית הינה מתמשכת לאורכ הדו רות והציונות היא אחת מגלגוליה של אותה לאומיות. גמ מלאכ מכיר בהבדלימ ובדגשימ השונימ בכל תקופה הי טורית, אבל מ קנתו המוצגת כבר במבוא ל פר היא: "הי וד הלאומי נכח גמ נכח בעוצמה רבה בתולדות ישראל". על פניו, שאלת מקורות הלאומיות יכולה להישמע זניחה, ומעניינת בעיקר אקדמאימ חיוורימ הרודפימ אחר פר ומ מאמרימ. אבל המציאות מוכיחה שלא ככ הדבר. אחד ה פ רימ הפופולאריימ שזכו לתהודה ארצית לפני מ פר שנימ, היה פרו של פרופ' שלמה זנד - 'איכ ומתי הומצא העמ היהודי'. זנד נמנה עמ הא כולה ה בורה שהלאומיות היהודית היא מומצאת, ובאופנ לא מפתיע הוא גמ עויינ את הלאומיות הישראלית. המשמעות של מהי לאומיות וביתר פירוט מהי לאומיות יהודית, היא בעלת השלכות נרחבות על אופייה של מדינת ישראל. החל מההצדקות לקיומה כמדינת לאומ, אופיה הפוליטי והח קיקתי, והמקומ של דת ומ ורת בה. מלאכ לא רק תוקפ את הא כולות 'המודרניות', אלא גמ בוחנ לעומק את הא כולה המ ורתית הטוענת שהלאומיות הישראלית מקורותיה קדומימ. לשמ ככ הוא מראה כיצד מדינות כמו אנגליה וצר פת בי ו את לאומיותמ על ב י השוואת עצממ לעמ ישראל הקדומ; איכ כבר במ קרא הרעיונ הלאומי ניצב בב י קיומו של עמ ישראל; היאחזות הרעיונ הלאומי אצל עולי ציונ; יח חז"ל לשלטונ זר ועוד ועוד. בעיניי, יופיו של ה פר הוא השילוב בינ התר ה פוליטית לענייניות אקדמית. מלאכ לא נמנע מלדבר על המניעימ של ההי טוריוניימ האנטי-ציוניימ. הוא בהחלט מקדיש מקומ, לדיונ בביוגרפיה האישית שלהמ ובמוטיבציות הפוליטיות שלהמ, כאשר המ טוענימ טענות 'אקדמיות' המבקשות לקעקע את הלאומיות היהודית-ישראלית. אכ לצד ההיבט הזה, מלאכ הוא גמ הי טוריונ מעולה המנ ח היטב את טיעוניו, ומראה שהלאומיות הישראלית היא ממשיכת דרכה של הלאומיות היהודית, • גמ במבחנ העובדות היבשות. שווה קריאה. ד"ר אסף מלאך צילום: יעל רוס