שביעי

24.01.20 | כ"ז בטבת תש"ף | 390 גיליון שביעי | 42 פר ו י קט השו " ת משה ויסטוך רצון ערוסי הרב ד"ר ם ִ ע יהודי אתיופיה. החלטת מועצת הרבנות הראשית מיושמת בפועל מזה שנים רבות, עתה טוב שיצאה החלטה לאור עולם. זאת ביחס לביתא ישראל, אבל לגבי הפלשמורה יש צורך להכיר רק בגיורים אמיתיים שנעשו ע"י בתי הדין המוכרים בארץ ע"י הרה"ר לישראל. העלייה מברית המועצות. לצערנו, רבים מהם גויים מבחינה הלכתית. לכל הדעות. דבר זה דורש פתרון: הכרה בזוגיות, או פרויקט לאומי מיוחד, לקרבם ליהדות ולגיירם גיור אמתי כדת וכהלכה. תיקי נתניהו. מבחינה הלכתית גם שוחד דברים הוא שוחד. אבל מבחינת החוק אין תקשורת חופשית בלי תן וקח בין אנשי התקשורת ובין בעלי השררה. ולכן זו צביעות לבחור מישהו, ובמיוחד ראש ממשלה, ולהעמידו לדין על כך. כשבשום מקום בעולם המודרני אין תקדים לכך. אשר למתנות, יש לקבוע קריטריונים ואח"כ להעמיד למשפט, כי אין מענישין אלא אם כן מזהירים. תחבורה ציבורית בשבת. יש לאסור זאת ברמה ארצית, כי ברמה המקומית אין לנו יכולת להתמודד עם כך. בקהילה אני מארגן שבתות קהילתיות, ומפרסם מכתבי הסבר לתושבים על קדושת השבת. כשרות פרטית. קיום כשרות פרטית היא חורבן הכשרות, כי התחרות בעניין הכשרות תפגע באמינות הכשרות. ולכן רק כשרות ממלכתית של הרבנות צריכה להיות המסגרת המחייבת, וכל הרוצה להוסיף יוסיף במסגרת הרה"ר לישראל ובאישורה. מערכת בחירות שלישית. סכנה לדמוקרטיה. יש צורך לשנות את השיטה. הפרדה בין בחירת ראש הממשלה לבחירות לכנסת. לוחמות בשריון. מבחינה מדעית וטבעית אין זה טוב לא לחיילות ולא לצבא. ולצערנו, תעמולה של שוויון מזויף מנצחת וחבל. שלא לומר, שבכך מנטרלים אפשרות של שילובם של חיילי הסדר מצוינים שבודאי לא ישתלבו בטנקים אם יהיו חיילות בטנקים. גיוס חרדים. לא בכפייה. ובתנאי שייתנו להם את כל התנאים הראויים להם. בג"ץ. על הבג"ץ להיות רק כבי"ד גבוה לצדק, כפי שהוסמך בחוק. ובלי אקטיביזם שיפוטי. ולא כבי"ד לחוקה, סמכות שהבג"ץ נטל לעצמו מבלי שהוסמך לכך בחוק. פסקת ההתגברות. אין מנוס מפסקת ההתגברות. כי אחרת הרשויות מתערערת, דבר 3 ההפרדה בין שיפגע פגיעה מהותית בדמוקרטיה. חסינות לנתניהו. חייבים. ולאחר תום כהונתו יעמוד למשפט. זהו החוק היום, והוא הנכון. כי ענייני המדינה בסדר עדיפות ראשון, ובמיוחד שרבים מאישי הציבור שנידונו בבתי משפט, יצאו זכאים בדין. פרקליטות המדינה. אין לערער על סמכותה, כי אחרת איש את רעהו חיים בלעו. אבל יש רינונים בלתי פוסקים על אכיפה בררנית, ויש הדלפות. ולכן יש צורך בגוף מבקר למערכת אכיפה זו. פרשת ילדי תימן. עשרות שנים שאני פועל רבות על מנת לנסות לפתור את התעלומה שצרבה (, נולד 76) הרב ד"ר רצון ערוסי עלה לארץ. 4 בצנעא שבתימן. בגיל נשוי לשרה, ולהם שלושה בנים וארבע בנות, נכדים ונינים. למד בישיבה תיכונית הדרום. ובישיבה הגדולה חברון בירושלים. הוסמך לרבנות ונבחר לרב הראשי של קרית אונו לפני שנים. משמש כחבר 30- למעלה מ מועצת הרבנות הראשית לישראל ארבע קדנציות. חסינות לנתניהו: זהו החוק היום, והוא הנכון. כי ענייני המדינה בסדר עדיפות ראשון, ובמיוחד שרבים מאישי הציבור שנידונו בבתי משפט, יצאו זכאים בדין