שביעי

43 | 24.01.20 | כ"ז בטבת תש"ף | 390 גיליון שביעי shut@shvii.co.il לת גובות: בבשרן של משפחות רבות, וגם מחוץ לעדה )יוצאי בלקן, פרס, רומניה(. עד היום אני משתדל לשמש כאב רוחני לפעילות הענפה לאיתור ילדי תימן הנעדרים, שהתחדשה לאחרונה. אפליה עדתית. לצערי, עדיין יש אפליה עדתית. אמנם לא כמו בשנים החמשים והששים, אבל היא קיימת במסגרות שונות, במוסדות חינוך, בישיבות, באקדמיה, במסגרות הפוליטיות, ואפילו הרבניות. אבל אני מאמין שדבר זה חלוף יחלוף. הציונות הדתית. יש לברך אותם, על התעצמותם מבחינה תורנית, ואין לומר על חלוציותם בענייני ארץ הקודש. קיימת בעיה שהם מפוצלים לכוחות שונים ולרועים רוחניים שונים, דבר שמסכן את עצם קיומם כגוף פוליטי, ויש שהוא מסכן גם את המוסד הרבני. המפלגות הדתיות והחרדיות. יותר מתמיד עליהן להיות מתואמות, לנוכח התגברות הגורמים הפוליטיים העוינים את ענייני הדת. כמו כן, עליהן ליזום פרויקטים לקירוב לבבות ולהפצת ערכי הדת בקרב אחינו הרחוקים מן התורה ומן המצוות. שאם לא כן נמצא את עצמנו ביום מן הימים, גם אם לא נרצה, בהפרדת דת מן המדינה, דבר שיגרום להתבוללות יהודים הרחוקים מן התורה והמצוות. כי הבורות היא אויב מסוכן, וכל שכן בענייני יהדות. חקר משנת הרמב"ם. משנתו ההלכתית, הפילוסופית והאמונית- החינוכית של הרמב"ם, היא מגדלור לעמנו ובמיוחד לדורנו. ולכן ייסדתי את מכון מש"ה – לחקר משנת הרמב"ם והפצתה. כרכי משנה תורה 24 בעזרתו יצאו לאור של הרמב"ם על פי כתבי יד עתיקים מתימן, בהגהתו ובפירושו של גדול המומחים של דורנו למשנת הרמב"ם, הרב יוסף קאפח ז"ל. זאת כדי לעצב חיי קהילה יהודיים רציונליים. הליכות עולם ישראל. אני מאמין כי אחת הדרכים להסרת סלעי המחלוקת היא ידע והסברה בערכי היהדות. לשם כך ייסדתי את עמותת'הליכות עם ישראל' להפצת ערכי היהדות. העמותה מקיימת בכל שנה בירושלים כינוס בין-לאומי שעוסק בדיני ממונות והמשפט העברי, בהשתתפות דיינים, רבנים, שופטים שיתקיים 29 והציבור הרחב. הכנס ה השנה בחודש שבט, יעסוק בנושא 'התקשורת החופשית והרשתות החברתיות בראי המשפט'. דין תורה. עלינו לכונן בי"ד לממונות בכל מקום שנוכל, כדי לדון בדין תורה. זו חובה הלכתית אבל גם חובה לאומית, כדי לדאוג לכך שמשפט התורה יהיה ישים ומעשי לחיינו המודרניים, וכדי לשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל. על המדינה לתקצב את בתי הדין לממונות, כי הם מסייעים לה להוריד מהנטל הגדול שיש במערכת המשפט הממלכתית. סרבנות גט. לצערנו, בימינו בגלל הכפילות בערכאות שדנות בענייני משפחה, וכן בגלל שיטות מנהגי פסיקה הלכתית, יש היום סרבנות גם מן הנשים, ואולי יותר מן הגברים. ודברים אלו טעונים תיקון, ועל הרבנות לשבת על מדוכה זו. הרשתות החברתיות. יש צורך בחקיקה מרסנת ומבקרת, כי הרשתות החברתיות הופכות להיות אמצעי לפגיעה חמורה בצינעת הפרט, בכבוד האדם ובחירותו, ובהרבה מקרים הן משמשות כבי"ד שדה לחשודים. כשעלה לארץ לעין שמר, גזזו לו את הפיאות. שירת בצבא כרב צבאי בגדוד שריון במילואים בדרגת סגן. חבר בוועדות ההשתלות של מדינת ישראל. יו"ר המשלחת לדיאלוג בין-דתי הכוללת רבנים, כמרים ואימאמים. הרב שימש יו"ר הוועדה למען '70- ילדי תימן הנעדרים בשנות ה .'80- וה מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א ובמכללה למשפטים אונו. מרצה בהתנדבות על ערכי היהדות המשתקפים מפרשת השבוע כבר שלושים שנה, לפני גמלאים. בעידודו הוקמה יחידת משמר אזרחי ששמה 'קריה נאמנה'. ייסד את ישיבת 'ערב שבת' ואת ישיבת 'ראש חודש' שבהן לומדים תורה ויהדות. חידש גם את מנהג הקבלת פני הרב בחגים, וארגן הקבלות פנים לרבנים שונים בארץ, כמו הרב קאפח ז"ל ועוד. בג"ץ: עליו להיות רק כבית דין גבוה לצדק, כפי שהוסמך בחוק. ובלי אקטיביזם שיפוטי. ולא כבי"ד לחוקה, סמכות שהבג"ץ נטל לעצמו מבלי שהוסמך לכך בחוק דברים 10 שלא ידעתם על הרב ד"ר רצון ערוסי ………