שביעי

31.01.20 | ה' בשבט תש"ף | 391 גיליון שביעי | 8 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … אחרי תקופה לא לפני כמה שנים, קצרה בה כבר גרנו פה בחווה, חברת יזמות קרקעות קנתה את אדמות החווה ממשה זר גואל הקרקעות והתחילה לדבר על בנייה וקידומ היישוב. היינו אז זוג אברכימ עמ מ פר ילדימ לא קטנ, עמ שאיפות גדולות ואמצעימ דלימ, כשלפתע נחת אצלנו אותו יזמ הקרקעות וה ביר לנו שאנחנו צריכימ לשלמ הרבה כ פ על הקרקע עליה בנוי הבית שלנו. אני לא אכנ לפרטימ, שידועימ כמ חלוקת עיקשת בינ כל קטבי האוכלו ייה שלנו, רק בשורה התחתונה - אני ועוד כמה ממשפחות היישוב הרגשנו נבגדימ. בעמל ידינו, זה הבית אותו בנינו הקרקע עליה הזענו וירקנו דמ שנימ ארו כות מלאות בבוצ ובבעיות חשמל ומימ, מתוכ הקרבה אישית על נוחות וביטחונ למענ האחזות באדמת ארצ ישראל העזובה. איכ מעזימ לבקש מאיתנו כ פ על מקומ שהשקענו בו במו ידינו? שאמ לא היינו נמצאימ בו כיומ, כנראה שלא היה לאותה חברה יזמית ממי לקנות את השטח ואולי אפילו הקרקע לבטח הייתה תפו ה בידיהמ של אויבימ או פולשימ זרימ. כע נו ונפגענו מאוד, חוצ מרזיאל שהרגיש בדיוק ההיפכ. "את לא מבי נה כלומ, אה?", הוא צחק עליי באחד הימימ שהתמרמרתי על מר גורלנו. " ופ ופ יש לנו הזדמנות לקנות בכ פ מלא חלקת אדמה בארצ ישראל, שטר רשמי לבוא איתו לעולמ הבא". באותמ ימימ הוא ה תובב כאילו זכה בפי , כאילו ניתנה לו מתנה שלא ציפה לה. "תעזבי את הכ פ, זה זמני וזה מש מימ, אלו פרטימ שוליימ מאוד. תחשבי על המהות, על ההי טוריה שבזה. בית פרטי שלכ, רשומ בטאבו, במקומ שכ נראה מעולמ לא נקנה בכ פ? זה כמו אברהמ אבינו!". מאותו הרגע, זה כל מה שהע יק אותו. הוא פתח פרימ, שאל רבנימ, כתב מאמרימ על המצווה הזו - לבנות בית בארצ ישראל. את הקנייה עצמה ביצעתי לבד. שבועיימ אחרי הרצח, חתמתי בדמעות את שמו לצד שמי על חוזה הקנייה. דאגתי שיגיע לעולמ הבא שלו עמ פרגולה למעלה, פרגולה למטה. להצהיר בגאווה, היום אני שמחה האדמה הזו פרטית שלי. קניתי אותה בד מימ מרובימ. יותר מדי מרובימ. איש לא יוכל להתווכח איתי על הבעלות. לדורות. ה יפור הזה עלה בראשי השבוע, אחרי שהתחלנו לקבל פירורי מידע על ע קת המאה של ארה"ב. אני מעריכה שיש בה כמה פרטימ מכעי ימ אולי אפילו מש פילימ, שידרשו מאיתנו לוותר מעט על כבוד מ וימ ואולי לשלמ מחיר. מנ ה תמ יהיו פרטימ עקרוניימ שחובה יהיה לה תווכח עליהמ ולשכלל אותמ לטובתינו. אבל תעזבו ת'כ פ, תעזבו את הק טנות. תחשבו הי טורית, תחשבו על הנכדימ שלכמ. מדינת ישראל מקבלת הזדמנות, כנראה יחידה בכל הזמנימ, לקבל הכרה כמעט על כל שטחיה המיושבימ, על אזורימ ומקומות שאולי עסקת החיים תעזבו את הקטנות. תחשבו היסטורית, תחשבו על הנכדים שלכם. מדינת ישראל מקבלת הזדמנות, כנראה יחידה, לקבל הכרה כמעט על כל שטחיה המיושבים, על מקומות שאולי גם אבות אבותינו לא חלמו שיהיו ברשותנו ללא מלחמה גמ אבות אבותינו לא חלמו שיהיו בר שותנו ללא מלחמה. לרוב אנחנו, וזה העניין הגדול. מדינת ישראל, מצליחימ להשיג דברימ רק באמצעות מלחמה, טרור או הרוגימ. והנה, ופ ופ מגיע נשיא של אומה גדולה אחרת, ומאפשר לנו להשיג את הארצ שלנו בלי מלחמה. ואני לא תמימה. ידוע לי שביומ בו באמת תצא לפועל התכנית הזו, יקומו עלינו כל אויבינו לכלותנו. אבל איכ שהו מרגיש לי שאנחנו כבר הרבה יותר חזקימ ואיתנימ לעמוד בזה מבעבר. מנגד, אמ נוותר על ההזדמנות הזו, אמ לא ניקח אותה בשתי הידיימ, על פניו נפ פ אולי לדורות ארוכימ את הל גיטימציה. הלגיטימציה להבינ ולהבהיר לעולמ שאנחנו בעלי הבית כאנ. בלי • ויתורימ יותר ובלי דמימ. shutterstock איור: