שביעי

51 | 07.02.20 | י"ב בשבט תש"ף | 392 גיליון שביעי שבתאי שירן מפת הדרכ י ם , חפשו בגוגל 'מורשת הגליל' 052-3246827 שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי ……… תחנתמ השביעית של הרב אברהמ יצחק הכהנ קוק ויו פ חיימ זוננפלד במ עמ אל המושבות, הייתה בחיפה. ביומ כ"ד חשונ, עצרו לתפילת מנחה במערת אליהו הנביא הנמצאת במבואותיה הדרומיימ של העיר. התפילה נאמרה בהתרגשות ובליווי ריקודימ ושירי אליהו הנביא. הטיול שלנו הפעמ יהיה באזור המערה, מ טלה מארי ועד מוזיאונ חיל הימ. איך מגיעים? , נו עימ עד 2 המגיעימ מדרומ דרכ כביש שמגיעימ אל מחלפ אלנבי, ופונימ בו ימינה מוכ למוזיאונ הימי. עולימ על הגשר ונו עימ ישר ברחוב אלנבי. ברמזור הראשונ פונימ ימינה לרחוב הברונ הירש, ולאחר מכנ ברמזור הבא שוב פונימ ימינה בדרכ טלה מארי ועולימ בה למעלה עד טלה מארי . שמ מחנימ את הרכב. מרחבת התצפית שבגג התחנה העליונה של הרכבל יש תצפית מרהיבה על העיר חיפה ומפרצ חיפה, הקריות החובקות את המפרצ, עכו העתיקה המ תגרת בינ חומותיה, מורדות הגליל המערבי, ורכ ולמ צור התוחמ את הנופ וגולש אל הימ בראש הנקרה. במדרכה נבחינ במצבה דמוית פירמידה, וע ליה חקוק בלטינית פ וק מתוכ קינת דוד על מות שאול ויהונתנ: "איכ נפלו גיבורימ בתוכ 1799 (. בשנת 25 ,' המלחמה" )שמואל ב', א הגיע נפוליאונ ממצרימ לארצ והטיל מצור על עכו. כאנ הוא ניצב, כשראה את ה פינות הב ריטיות מטבעות את פינותיו שנועדו למצור שנכשל. הוא הקימ במקומ בית חולימ, אולמ בעקבות מסע הרבנים מוזיאון ההעפלה • רחבת תצפית צפונית • מערת אליהו הנביא טיול בתחנתם השביעית של הרבנים קוק וזוננפלד • וחיל הים זנח אותו בנ יגתו מעכו. התורכימ כבשו את המנזר וכילו בחולימ את זעממ. לזכר החללימ הוקמה המצבה שעוצבה בצורת פירמידה, לא זכור מ עו של נפוליאונ במצרימ. נקיפ את מבנה המגדלור ומעברו נאתר את השביל היורד למטה. נהלכ בינ צמחיית בר ואורנימ. במהירה תתגלה מולנו קפלה עגולה שגגה צבוע לבנ. ב מוכ לה שרידי ביצורימ שהקימו הבריטימ במלחמת העולמ השנייה כחלק מתוכנית 'מצדה על הכרמל', שהיומ משמשימ גגותיהמ של הבונקרימ הללו כמ רפ ות תצפית. ב מוכ לקפלה עושה השביל תפנית חדה צפונה )שמאלה(, וגולש בגרמ מדרגות בואכ מערת אליהו. לפי המ ורת, במערה הגדולה ה תתר אליהו הנביא מפני מלכי ישראל שרדפו אותו. המערה כאשר 1175 מוזכרת ב פרות היהודית החל משנת ביקר במקומ הנו ע המפור מ רבי בנימינ מטודי לה, והוא כותב: "ובתחתית ההר שמ מקברי יש ראל רבימ. ושמ בהר מערת אליהו, עליו השלומ. ועשו שמ בני אדומ הצלבנימ במה וקראו לה שאנ 12- אליש ) נט לואי (". כלומר, כבר במאה ה הייתה קדושתה של המערה מוכרת משנימ רבות. המערה המעוצבת בדמות אולמ גדול, מוכרת כאתר דתי המקודש לשלוש הדתות, אכ אופייה הוא כשל בית כנ ת עמ הפרדה בינ גברימ לנשימ. בימימ אלו היא בתהליכ שיפוצ, ולפני ביקור רצוי לבדוק את שעות הפתיחה. ממערת אליהו מוביל גרמ מדרגות אל רחוב אלנבי, שמעברו נמצא מוזיאונ ההעפלה וחיל הימ. כבר בכני ה למוזיאונ נמצא המיצג המרגש ביותר, גשר הצוללת 'אח"י דקר', שנמשה מנ שנימ לאחר טביעתה. מי 31 ,1999- הימ ב שחי בחיפה באותמ ימימ, לא ישכח לעולמ את מראה ההמונימ הצופימ אל האופק מצפימ לשובה של הצוללת האבודה. במרכז המוזיאונ מוצגת פינת המעפילימ 'אפ על פי כנ' שהשתמרה במלואה. ה פינה הפליגה מעפילימ, ו ופה שיורטה בידי 434 עמ 1947- ב משחתת בריטית ומעפיליה הוגלו לקפרי ינ. בבטנ ה פינה מצויימ דרגשי השינה של המעפי לימ ומוצג חזיונ אורקולי על ההעפלה. באגפ חיל הימ ניתנ להיכנ ל יור בתוכ פינת הטילימ הראשונה של חיל הימ, אח"י מבטח, ולתוכ הצוללת אח"י גל, המצויות בחצר המוזיאונ והו בו לצורכ הצגתנ. כמו כנ מוצגימ בחצר תותחי החיל, פינות אויב ו י רות מחבלימ. במוזיאונ מתוארת ההי טוריה של הקומנדו הימי ושייטת הצוללות, יפו רו של מבצע שודד, יפור הכנעת המשחתת המצרית 'איברהימ אל אוול' במלחמת יני, יפורה של המשחתת 'אח"י אילת' שהוטבעה על ידי המצרימ, וכנ מיכל להברחת 1967- ב נשק שנמצא על גבי יפונ האונייה 'קארינ איי', שנתפ ה בעת האינתיפאדה השנייה. למרבה האכזבה גמ מוזיאונ זה בשיפוצימ עכשיו, וכדאי לבדוק מראש אלו אגפימ פתוחימ. מכאנ ניתנ לחזור אל מרומי הכרמל במו נית, בתחבורה ציבורית או ברכבל, שהוא ללא פק אטרקציה בפני עצמה בשעות הפעילות שלו, וגמ זאת כדאי לבדוק מראש • .(04-8335970 : )טלפונ