שביעי

07.02.20 | י"ב בשבט תש"ף | 392 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… יש דברים שלא ראוי לדבר עליהמ, במיוחד לא בעיתונ בית כנ ת. עניינימ שהצניעות יפה להמ או שמעו ררימ את תמרורי האזהרה ההלכתיימ. אבל האמת היא שאותמ העניינימ קיימימ גמ קיימימ, וככל שמקפידימ לא לדבר בהמ, המ רק מתעצמימ ונהיימ מוגזמימ, מבולבלימ וח רי פרופורציה. מילא שאנחנו המבוגרימ לא מתע קימ בנושאימ הללו, או אולי חוקרימ אותמ בחדרי חדרימ. אבל הנוער שלנו חשופ לאותמ התכנימ בדיוק כמונו, רק שלא ממש נהוג לפתוח איתמ את הדיונימ הללו. לפחות לא בפרה יה או כאקטימ חינוכיימ. סוגיית ההתלבטות בזהות המינית למשל היא אחד מהלאווימ הכי גדולימ. ההלכה כאמור מאוד ברורה בנושא, אבל כשה וגייה הזאת מונחת בכל מקומ כלגיטימית ואפ כחלק מה נורמה, וכשאנחנו רואימ את האג'נדות החברתיות הללו בכל תוכנית טלוויזיה ובכל דרת ילדימ )אפילו מצוירת כמו 'ארתור'(, והזמרימ, המנחימ, כותבי התוכנ הראשיימ והמשפיענימ נגועימ בככ - אז ודאי שהנוער עלול להתב לבל, ובדיוק בגיל הכי קריטי בו הוא מגבש את הזהות הזאת. הלימודימ בתוכ מו דות נפרדימ המ מבורכימ, אבל גמ המ עלולימ לעיתימ להגביר את הבלבול וההתלבטות. נער או נערה דתיימ שמרגישימ כל מיני תחושות פנימיות ותרות, עשויימ להיות יותר אומללימ מנערימ חילוניימ שהחברה כיומ מכילה ומחבקת אותמ. 23- נכחתי בשבוע שעבר בכנ ה ליצירה צעירה של מגמות התקשורת והקולנוע בחינוכ הדתי. התפלאתי לג לות ששלושימ ושלושה אולפנות, ישי בות ותיכונימ, הגישו רטימ לתחרות היצירה הקצרה. לא תיארתי לעצמי שיש כל ככ הרבה מגמות תקשורת וקלונוע בחמ"ד. הדבר השני שהפליא אותי הוא איכות ה רטימ, או יותר נכונ התוכנ שלהמ. בואו, אני למדתי בתיכונ במגמת הקולנוע של עירוני א', הנחשבת לאחת המגמות המובילות בארצ. אמנמ זה היה לפני הרבה זמנ, אכ לימדו אותנו מיטב הקולנוענימ המובילימ בארצ. ה רטימ שעשינו כ רטי גמר לא מתקרבימ לק ר וליימ של ה רטימ שראיתי בהקרנות ב ינמטק ירושלימ. אנחנו התעסקנו בשטויות, בעלילות מפגרות שלא היה מאחוריהנ יותר מדי עומק. העתקנו את הקולנוע שלמדנו עליו - קולנוע וריאלי טי ואומנותי שכביכול בא להתרי אבל בעצמ בתכל' לא אומר הרבה, וגמ לא באמת מעניינ אפ אחד. ה רטימ של החברה הצעירימ האלו הדהימו אותי, כי המ ע קו בכל מה שאנחנו לא רוצימ לדבר עליו. כנ, גמ ב וגיות הזהות המינית בציבור שלנו, אבל גמ ב וגיות של זהות בכלל, וב ו גיות חברתיות בוערות כמו החיימ בד צעקת הדור החדש מילא שאנחנו המבוגרים לא מתעסקים בנושאים הללו, או אולי חוקרים אותם בחדרי חדרים. אבל הנוער שלנו חשוף לאותם התכנים בדיוק כמונו, רק שלא ממש נהוג לפתוח איתם את הדיונים הללו רומ הבוער, ילדימ שהמ שונימ אבל בכל זאת רוצימ להשתלב בחברה, בני נוער שבורחימ בכדי לטייל במדבר ונקלעימ לשיטפונ פתאומי, מוזיקאימ שיוצרימ עמ ילדי ת מונת דאונ, התמודדות עמ בתא שהיא חולת אלצהיימר, התמודדות עמ לידה שקטה של תאומות ועוד ועוד… הרגשתי כשישבתי בטקס שהחבר'ה האלו כל ככ חכמימ, שהמ מתע קימ עמ הנושאימ הכי חמימ שאנחנו נזהרימ מלהיכנ אליהמ. ושדווקא מתוכ האילמות הזאת נוצר הצורכ מהשטח לאיזושהי התמודדות עמ הפצעימ הפתוחימ והמדממימ של החברה שלנו, שמה זה לא פו חימ על הצעירימ, ואולי אפילו אפ מכבידימ עליהמ יותר כמקבלי ההחלטות והמ • שפיענימ של דור העתיד.