שביעי

07.02.20 | י"ב בשבט תש"ף | 392 גיליון שביעי | 8 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … אתמ תגידו, מה אתם רציניים? שומעימ את עצמכמ? איכ הגענו למצב שמהלכ הי טורי כל ככ עוצמתי מתקבל פה במקהלה מטורפת של צקצוקי לשונ וגלגולי עיניימ? איכ נהיינו כל ככ פקפקנימ, שאנחנו יוש בימ בבית במקומ לצאת ולרקוד הורה בכי כרות? לחלק שמפניות וכנאפה לכל דורש? איפה יומי המ כת המטורפימ וברכות שהחיינו לצלילי שופרות קדושימ בבתי כנ ת? איפה ברכת ההלל ההמונית בכותל שהיינו אמורימ לעשות כאנ בשבוע שעבר? היה מחפש כל פעם העם הזה פעמ יבה למ יבה, יבה לפתוח חפלה ושכונה, מחפש כל דרכ להגיד תודה. ופתאומ היומ, נהיינו אלה שרק מחפ שימ איכ למנח לעצמנו את החיימ. מה נהיה? איכ זה קרה לנו? אמ בשבוע שעבר חשבתי שכולמ קצת ה נימ וחוששימ להראות התרג שות יתרה שעלולה להתפרש ככניעה, מ תבר שעמ שלמ יושב ומתאבל על חורבנה של ארצ ביומ חגה! אני יודעת, יש גמ יכונימ גדולימ ודברימ מפחידימ בתכנית הזו, ובהחלט צריכ לתת עליה את הדעת בכובד ראש. אבל זה לא צריכ ל תור את פרצ השמחה שהיה אמור לפרוצ מתוכנו, רגע אחרי הנאומ ההוא בו נאמרה הקביעה שיש לגיטימציה להתנחלויות. זו יבה מ פיק מוצדקת למ יבה. חברים, אנחנו בתוך מהלך הי טורי ח ר תקדימ. אנחנו לא רק רואימ מרחוק את הגאולה המתקרבת, אלא ממש צועדימ לקראתה. הולכימ אליה דוכ ככה בלי פילטרימ, בלי קו ירוק, בלי מערכות מיותרות. נכונ שציפינו אולי שהגאולה תיפול עלינו מהשמימ בצבעי קשת זוהרימ, וזה קצת לא נוח לנו לגלות שהיא בעצמ בגווני אפור מבא ימ. אבל ככה זה! תתפכחו מהעיוורונ! תהיו יהודימ גאימ! לא פחדנימ. יהודימ שבא להמ פשוט לגור בארצ שלהמ, אותה המ רכשו בכ פמ ובדממ ומבלי שכל אומות העולמ יעשו להמ נו נו נו. והנה, זה ממש קורה! במקומ לצאת בתופימ ובמחולות אנ חנו שמימ לעצמנו ברק ימ? יש לכמ את זה ביותר גלותי? יש לכמ את זה ביותר אפוקליפטי? די, שחררו רגע. לא חיכינו אלפיימ שנה להגיע לכאנ כדי שכל צעד יתקבל בהפחדות והי ו ימ אמ זה כדאי או לא כדאי. לפני שנתיימ חוות גלעד קיבלה אישור רשמי כיישוב מנ המניינ. למה? כי רזיאל נרצח, ורצח מצדיק אישור יישוב. כמה בדיחות רצו על זה? כמה קריקטורות צוירו על ה חר בבני אדמ תמורת שטחימ. אז דווקא עכשיו? כשאפ אחד לא מת ומישהו אומר קחו מה ששלכמ פה בארצ הזו. מה ה' חושב עלינו עכשיו? למה אנחנו חייבימ לה תכל על כל דבר כנ יונ לעמוד בו? כאילו ה' שולח לנו רק אתגרימ רעימ ואנחנו תפקי שורו הביטו וראו במקום לצאת בתופים ובמחולות אנחנו שמים לעצמנו ברקסים? יש לכם את זה ביותר גלותי? די, שחררו רגע. לא חיכינו אלפיים שנה להגיע לכאן כדי שכל צעד יתקבל בהפחדות והיסוסים דנו להתמגנ מפניהמ. לא חשבתמ על זה שאולי ה' שולח לנו גמ אתגרימ חיוביימ כדי שנתחיל להאיצ את הצע דימ שלנו קדימה? אנחנו כבר לא נפחדימ וחלושימ כמו שהיינו לפני חמישימ שנה. התחולל בנו איזה שינוי, ואנחנו יכולימ לראות שהה כמ הזה שונה מהותית מהה כמימ הקודמימ. ידינו על העליונה כבר מ פיק שנימ. כנ כנ, ידינו על העליונה, זה מה ששמעתמ מאלמנת טרור שבעלה נרצח כמו ברווז במטווח. שומ הצדקה לנ אני לא רואה בואות ההר והחורבנ שכולכמ ממהרימ לצאת ולצעוק. אני רק רואה כמה אתמ לא מ וגלימ לקבל עליכמ את ההבנה שאנחנו בגאולה, ובגאולה אנחנו המ נצחימ. תמיד. אז ת בירו לי רגע, אני • היחידה שברכה שהחיינו השבוע? צילום: לע"מ