שביעי

14.02.20 | י"ט בשבט תש"ף | 393 גיליון שביעי | 38 ישיבת הר הבית Yeshivat har habait מראש ההר למסירת שמות לתפילה בהר | ירושלים 57104 ת.ד המדור בחסות ישיבת הר הבית ……… www.temple-mount.co.il | 0 74-78-71-553 ולתרומות: טלפון ביקורם הראשון של בני ישיבות מחו"ל שאלות לקראת יום הבחירות • בהר הבית הרב אליהו ובר הר הבית שלי / ראש ישיבת הר הבית שו"ת הר הבית הרב הלל בן שלמה שאלה: מרן המחבר כותב בשולחן ערוך: "כשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין". שמעתי שבעפר במזרח הר הבית יש אפר רב משרפת בית מקדשנו ולכן צבעו אפור. האם ניתן להשתמש בעפר זה בלבד )ללא תוספת אפר( בחתונה? תשובה: בהחלט. זהו דבר רצוי מאוד. משמעות נתינת האפר היא על מנת לזכור את חורבן ירושלים. העפר שנלקח ממזרח הר הבית, על פי דברי ארכיאולוגים שעוסקים בסינונו, אכן מכיל אפר רב, שבסבירות גבוהה הוא אפר של חורבן המקדש עצמו. אין כמו אפר ממקום זה, בשביל להעלות על ירושלים את ראש שמחתנו. ושנזכה במהרה לקיום הברכה לאבלי ציון, לתת פאר תחת אפר. לשליחת שאלות עבור שו"ת הר הבית: y.arabiet@gmail.com במקומ, בירכו על חי ול המפגע, והתפללו להחלמת השוטר הפצוע יחד עמ שאר נפגעי הטרור האי למי. עלה נעלה עשרות מתלמידי ישיבת עתניאל עלו השבוע להר הבית בראשות הרב פדיה נגר, לרגל יומ מגמת קדשימ בישיבה והלכות עלייה לרגל. תלמידימ מישיבת 'אורייתא' עלו השבוע, וקבוצת תלמידימ חרדימ בני ישיבות מחו"ל שעלו לראשונה בחייהמ. מעלים הילוך בהמשכ למגמה החיובית, גמ בשבוע שעבר עלו יותר יהודימ מאשר בשבוע המ קביל אשתקד. ב ופ השבוע שעבר, חו ל מצפונ להר הבית מחבל שני ה לרצוח שוטרימ. הדבר אירע כשעה לפני פתיחת הר הבית ליהודימ בצהריימ. בעליית הצהריימ עלו פי שלושה מהרגיל, ביניהמ רבימ שהצליחו להטהר ול עלות להר הבית למרות ההתראה הקצרה. העולימ שיבחו את נחישות המשטרה לפתוח את הר הבית כרגיל לאחר הפיגוע בוחרים בבית הבחירה על מנת להקל על עולי הר הבית את הבחי רה במי לבחור, אנחנו מפנימ מכאנ שלוש שא לות לכל הרשימות שרצות בבחירות לכנ ת: . מה עמדת הרשימה על תפילת יהודימ בהר 1 הבית? . מה בדעת הרשימה לעשות בכנ ת הבאה 2 למענ שיבת עמ ישראל להר הבית? . מי מהמועמדימ במקומות הריאליימ עולימ 3 ופועלימ למענ הר הבית )נא לפרט(? את התשובות נא לשלוח בדוא"ל: y.arabiet@gmail.com כאחד שחי בציבור וחשובה לו שמירת תורה ומצוות וחרד לדבר השם, אין ספק שהעלייה להר הבית היא לכאורה קונפליקט, כיוון שלא שייך בזה להחמיר או להקל. להחמיר שלא לעלות להר - זו הקלה במצוות מורא מקדש ובמסירת ארץ ישראל לגויים, וגם הפסד בחשיבות מצוות תפילה בהר הבית, מצוות "עבדהו במקדשו". ומכיון שכך, מובנת הגישה של זה שמחמיר על עצמו ועולה להר הבית. מצד שני, החששות מעלייה להר הן מלעשות משהו שלא כראוי, והן דורשות חשיבה בעניין. וכיוון שחייבים לעלות, ממילא יש לעשות זאת בדרך הטובה והראויה. וכך, אחרי לימוד הלכות טבילת בעל קרי וגבולות הר הבית, מצאתי את עצמי לפני שנים וחצי עולה להר הבית ביום תשעה באב תשס"ט. 10- כ אחרי העלייה ראיתי כמה חשוב כל עולה ועולה, וכמה חשובה הנוכחות היהודית והעברית בהר הקודש שבירושלים. כיום, בזכות ישיבת הר הבית הקונפליקט נופל. העליות הן תורניות, מזהירים בכניסה מכניסה בטומאה ויש מודעות לכל העניין. אנשים הולכים, טובלים ועולים, וכך מתרבות העליות בטהרה למקומות הנכונים בהר הבית. מצד אחד עולים להר הבית ולא מזניחים את כל המצוות המקוימות היום בהר, ומנסים לקדם את כל המצוות התלויות בהר הבית. ומצד שני שומרים ומרבים בקדושת המקום.