שביעי

14.02.20 | י"ט בשבט תש"ף | 393 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… עמ פוליטיקה, יש לי משהו כזה שברגע שאני קוראת ידיעה אני מיד מו חקת אותה מהמוח באופנ אינ טינקטיבי, וככ כל שמ של שר, הצהרה או תעמולה מיד נשלחימ לתהומות התת מודע. הרי בפוליטיקה הכל זמני, מה שנכונ היומ מחר כנראה ישתנה בתכלית. במיוחד בזמנ בחירות, שהרעש הוא כה חזק ובש ביל לשחות בחומר צריכ לעקוב בתשומת לב מיוחדת ולהיות עמ היד על הדופק. האמת? לא בא לי לשחות בבריכה הזאת. היא כמו הבריכה של התינוקות - המימ רדודימ, כולמ עושימ בה פיפי ואפילו כושר אי אפשר לעשות בה. במיוחד בזמנ האחרונ, שכולנו כה מותשימ ממערכות בחירות שלא הניבו תוצאות מועילות. ועמ זאת יש לא מעט מאיתנו שממשיכימ לעקוב, כאילו זה ייתנ לנו איזו שליטה על המציאות. בעיקר התגובות שלי מבוססות על ידע מוקדמ. לא בפוליטיקה, אלא בתקשורת, ובמניעימ שלה הנובעימ מהרצונ לקבל עוד כני ות, או בשממ המקצועי - לידימ. ישנמ נושאימ אח רימ מלבד פוליטיקה הנחשבימ כאלו ש'מעניינימ' את הציבור, כמו בריאות ותנודות במזג האוויר - מה שגורמ לעיתימ לידיעות שאיננ מדויקות, או גרוע מככ לפמפומ של ידיעות העלולות לגרומ להי טריה וחרדה ציבורית. ידיעה ראשונית על ילדה שנחשדה בה דבקת וירו הקורונה, תצא מיד בדרכ כלל בלי לחכות לתוצאות הבדיקה. למה זה גרוע? מכיוונ שידיעה ראשונית היא בגדר שמועה, וה יבה לפר ומה היא הרצונ ללידימ ולאו דווקא הוגנות ואחריות ציבורית. לעיתימ פר ומה של ידיעה ראשונית עשויה לגבות מחירימ כבדימ, כמו פר ומ לחשד לפיגוע במקומ מ וימ שעשוי להבהיל אוכלו ייה שלמה, או אפילו כמו במקרה של קובי בראיינט הכדור לנ שהתר ק במ וק שלו ופור מ שנהרג עמ ארבע בנותיו, אכ אחרי זמנ קצר התברר שהייתה זו בת אחת. ההת נצלות שבאה לאחר מכנ אולי הביכה את העיתונאי, אבל את ה בל שהידיעה גרמה למקורבימ אי אפשר למחוק. על תורת המשח שמעתי הרצאה קימ והקשר שלה לתקשורת, שהתב ה על ההנחה שהמתחרה תמיד ינהג באופנ פחות הוגנ ממכ, מה שגורמ לנו לפעול באופנ לא הוגנ בעצמנו. למשל, אמ קבענו פגישה בשעה יעודה, גמ אמ אנחנו ופר דייקנימ נבחר במודע לאחר, מתוכ הנחה שהמוזמנימ האחרימ ודאי ייאחרו ולכנ כדי לא לצאת פראיירימ נאחר גמ אנחנו. ככ על אותו המשקל מוציאה התקשורת 'פו שימ', כלומר מקדמת התראות על ידיעות ראשוניות בלי לבדוק אותנ לעומק, רק מתוכ הנחה שהשני בטוח יעלה לפנינו, אז למה לנו להיות פראיירימ ולוותר על הזכות להיות ראשונימ? בלעדיימ? מה זה משנה שנצא לא כאלו מדויקימ, הרי גמ המתחרימ המ כאלו. מני רבות זוהי רק דוגמה אחת )כמו גמ העובדה שהחדשות מתחילות בשתי דקות לשמונה, שהחלה רק כדי להרוויח את הקולות המזפזפימ והתקבעה ידיעות פורחות באוויר התקשורת, שאמורה לייצג את הדיוק והאמת, משחררת ידיעות כמו בועות סבון ששורדות כמה שניות במקרה הטוב, ולרוב מתפוצצות עוד לפני שנוצרו. מתוך ההבנה הזאת אני בוחרת למעט בהתעסקות באקטואליה כעובדה בכל הערוצימ( לתקשורת המתב ת במשכ שנימ על חו ר הוגנות, תק שורת שאינה באה לשרת את הפרט אלא את בעלי האינטר ימ. תקשורת שאמורה לייצג את הדיוק והאמת, וב ופו של דבר היא משחררת ידיעות כמו בועות בונ ששורדות כמה שניות במקרה הטוב, ול רוב מתפוצצות עוד לפני שנוצרו. מתוכ ההבנה הזאת אני בוחרת למעט בהתע קות באקטואליה. הרי הידיעות המבו ות והחשובות יגיעו אליי במילא ב ופו של דבר, והשאר הנ רק בגדר דמיונ שלא שווה לי ל בול ולו דקה עבורנ. אז אני מאמינה באמונה שלמה בביאת התקשורת ההוגנת ונטולת האינ טר ימ )שכבר מיושמת בחלקה פה ושמ(. ועד שהיא תהפוכ למציאות מו כמת וב רורה מאליה, אני ממליצה לפוצצ שוב ושוב את בועות ה בונ, שלא ישאירו • טעמ מר בפה וייצרבו העיניימ. shutterstock איור: