שביעי

28.02.20 | ג' באדר תש"ף | 395 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… מגפות נדמה שהעולם משתגע. חדשות משתוללות ולא ברור לנו מאינ נו לדו ולאנ עוד יגיעו, המרחב האווירי מאיימ להי גר, הכלכלה העולמית ב כנה, הרחובות ב ינ גורימ ואנשימ נופלימ כמו זבובימ, פינת תענוגות הפכה ביומ אחד ל רט אימה מתמשכ )מחכה לעיבוד הקולנועי שוודאי יגיע בקרוב(. ב וריה הארבה משתלט על החקלאות ובאו טרליה נמחקו בשריפות ענק בניינימ 2,500 . שלושה מיליארד בעלי חיימ בני אדמ נהרגו, ובארבעה חודשימ 25- ו נפלט גז זיהומ אוויר בכמות של שנה שלמה. משומ מה, תופעות גלובליות כאלו גור מות לי להרגיש שהמשיח מתקרב. למה? כי קשה להתעלמ מהתחושה שיד הגורל בדבר, למרות שלכל התופעות ודאי יש ה בר גמ דרכ הטבע. אמ ה' החליט לעשות ערה בכו התה שלו ודאי שהכל לטובה ולמענ התכלית. ואולי דווקא להרו את עולמו הוא חפצ? נדמה לי שהוא לא ממש צריכ עזרה בככ כי אנחנו עושימ עבורו את הע בודה הזאת, ובאופנ י ודי ויעיל יש לציינ. אז יחד עמ ה ערה הפנימית שלנו במערכת בחירות )שמתמשכת יותר משנה ובתחושה שאינ באמת תהליכ בריא של ה קת מ קנות, חרטה וקב לה לעתיד, אלא מפעמ לפעמ האכזריות וחו ר המו ר בינ אדמ לחברו גובר ומ עכיר את השנאה בינינו( ועמ כל הכבוד לחודש אדר, קצת קשה להרבות בשמחה. על ימינ ועל אנשים מתגרשים שמאל ובית אחר בית קור ונחרב. אנשימ מבולבלימ לגבי הזהות שלהמ, הלאומ ואפילו המגדר והמינ, שומ דבר אינו ברור או בטוח. בארה"ב כבר א ור . הורימ she לקרוא למינ הנקבי בתואר , בכדי לתת להנ it קוראימ לבנותיהמ את האפשרות לגדול ולבחור את המינ it שלהנ לפי התחושה - למרות שהתואר משויכ באנגלית לחפצ או לחיה. ככ מע דיפימ האמריקאימ לקרוא לבנות שלהמ, בכדי שחלילה לא י גרו להמ את האופ ציה לממש את התחושה המגדרית שלהמ. בתוכ כל הכאו הזה קצת קשה למ צוא אוויר לנשימה ואנשימ מ תובבימ מבוהלימ וחרדימ, וממש נדמה שהמצב הזה הוא רק ההתחלה והכל עומד לה תבכ יותר ויותר. אנחנו מתלוננימ בלי ופ על המדינה שלנו, על ההתנהלות של נבחרי הציבור, על מערכת הרווחה, על חו ר תמיכות בתרבות, על מערכת החינוכ המיושנת, על מערכות הביטחונ ועוד ועוד. לפעמימ זה טוב לקטר, אני הרי עשיתי מזה קריירה. אבל דווקא בזמנ כזה, כשהכל נדמה שחור משחור, אולי כדאי להדליק אור קטנ שיגרש קצת את החושכ. אתמ אנשימ תחשבו על זה רגע, שמצליחימ להתפרנ בכבוד? המקרר מלא בכל טוב? הילדימ לומדימ בבית פר ויש להמ מחנכימ טובימ? אתמ צריכימ להגיש טופ לביטוח לאומי ויכולימ לעשות זאת בבית דרכ המחשב במקומ לחכות בתור? יש לכמ הנחות בארנונה או ב וד למעונ ולצהרונ? מותר לכמ להביע את דעתכמ בפומבי? מותר לגננת לקבל את הילד שלכ בחיבוק בבוקר? מותר לכמ לקיימ אורח חיימ ממש כפי שבא לכמ? זה ממש לא מובנ האור שבתוך הבוץ אנחנו מתלוננים בלי סוף על המדינה שלנו ועל ההתנהלות של נבחרי הציבור. לפעמים זה טוב לקטר, אני הרי עשיתי מזה קריירה. אבל דווקא בזמן כזה, כשהכל נדמה שחור משחור, אולי כדאי להדליק אור קטן שיגרש קצת את החושך מאליו. מדינת ישראל ב כ הכל וב ופו של דבר, מאפשרת לנו לחיות בה חיימ טובימ: חיימ בטוחימ ב כ הכל )לעומת מדינות אחרות מתקדמות בהנ כל פישר מ תובב עמ אקדח ברחובות, או מדינות בהנ שוח טימ אנשימ ומשפילימ נשימ או מדינות בהנ יש חוקימ נוקשימ לכל דבר ועניינ(, חיימ של אכפתיות ורווחה - ה וציאליות עדיינ שוררת במחוזותינו, וערכ חיי האדמ עומד במקומ הראשונ. יותר מדי אז לא צריך להרחיק בשביל להיזכר בכמה טוב פה, אפשר פשוט לרדת לחברונ או לעזה. טוב, אולי לשמ אי אפשר באמת להיכנ , אבל מ פיק שת עו ל יני בשביל להרגיש איכ מדינת עולמ שלישי מתנהגת עמ אזר חיה, ולשמוח ולנשומ עמוק שאנחנו חיימ בזמנימ רעועימ במדינה שמאפשרת, מכבדת, מכילה, שאכפת לה, והיא שמה • תמיד במקומ הראשונ את אזרחיה. shutterstock איור: