שביעי

06.03.20 | י' באדר תש"ף | 396 גיליון שביעי | 10 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … הבחי בתקופת מגילת אסתר, רות לרשויות כנראה לא היו דבר מקו בל. דברימ התנהלו קצת אחרת והדמו קרטיה עוד לא נולדה. אבל אינ לי פק שחלק מההתמודדויות הציבוריות של היומ די דומות לאלו שהיו פעמ. מרדכי היהודי, איש צדיק, ראש ה נהדרינ של התקופה ההיא ואחד מגו לי ירושלימ שחכמתו הלכה לפניו, בוודאי היה דמות להשראה עבור רבימ מקהילות פר ומדי. רבימ מכלל יש ראל שמעו את פ יקותיו ואת דרשו תיו, אולי הודפ ו כתבימ חשובימ שלו, אולי הנהגותיו היו לדוגמה ומופת בבתי ה פר וברחוב היהודי. ולא אחד, אני היו לו מתנגדים בטוחה. ככה זה כשאתה איש ציבור, בטח ב דר גודל כזה, אתה נתונ תחת הביקורת. פעמימ רבות אני מנ ה להשליכ את חיי היומיומ שלי לחיימ של פעמ, מנ ה להבינ החלטות ומעשימ בכלימ החשי בתיימ והתרבותיימ של היומ. ב ופו של דבר אנחנו חומר אנושי, אמנמ מפותח שנה, אבל המידות, 2,000- יותר מלפני כ התכונות ויח י האנוש היו ונשארו כבעבר. אז בני יונ הזה להבינ איכ התנהל המאורע הגדול של חטיפתה של א תר לבית המלוכה והיבחרותה למלכתו של אחשוורוש, אני מעלה בדעתי שחוצ מההלמ הגדול, הפחד בקרב קהילות יהודיות והתפילות הרבות למענה, בטח היו גמ קולות מצקצקימ. כאלו שחשבו לעצממ שאולי מרדכי הביא את זה על עצמו. כאלו שתמהו בקול איכ יתכנ שמכל האנשימ בעולמ דווקא הוא, ראש ה נהדרינ, מקבל את המלוכה. כאלו שאולי בתמימות ובחו ר הבנה קינאו בככ, ואולי ביטאו את זה בדרכימ שהיו מקובלות אז. כמובנ שבפר פקטיבה של כמה מאות שנימ אפשר להבינ שאינ כלל מה לקנא. שכל המהלכ הזה הוא תמונה כוללת וש לימה של תכנית אלוקית מדוקדקת היטב, שב ופה שילמ בית מרדכי את המחיר האישי היקר ביותר למענ עמ ישראל. אבל בכל זאת, קולות רעימ היו ותמיד יישמעו. מה ששרד מההי טוריה למזלנו הגדול, ההיא הוא יפור הגבורה. התוכנ העיקרי של אותו מאורע היה הצלתה של א תר את עמה ולב ופ חזרתמ של ישראל לאר צמ. ה יבה לככ פשוטה - זה מה שחשוב. אנחנו אחרי תקופת בחירות, עקובה מדמ. כזו שהותירה בנו, בכל אחד ואחד מאיתנו, חללימ. התמימות איננה עוד. התהומ אליה ירדנו הפעמ מעולמ לא הייתה עמוקה יותר, וידענו תהומות. שיוצאת אני בטח לא היחידה פצועה וחבולה מכמות המידע הבלתי רלוונטי שהוחדר למוחי, בני יונ לגרומ לי למאו בנבחר ציבור כזה או אחר. כמות ההודעות המכילות רפש צהוב, חדש וע י י על הבחירות, יכולה לעטר בקלות את הר החיריה בתקופות הפאר שלו. אני מעריכה שלא מעטימ המ האנ שימ שיצאו מהקלפי והבטיחו לעצממ שזו הפעמ האחרונה שהמ בוחרימ משהו בימים ההם, בזמן הזה למרדכי היהודי היו בוודאי מתנגדים מבית, אבל לבסוף, מה שנרשם בספרים ומרים את ראשנו זו האמת. למרות שאנחנו אחרי תקופת בחירות עקובה מדם, נשכיל להבין שהפוליטיקאים מקריבים למעננו, למען ההיסטוריה בחיימ שלהמ. אבל מה תכלות הי טו רית על אירועימ כאלה ואחרימ, על הנ עשה בממלכות שונות ובזמנימ אחרימ - מה שנרשמ לב ופ ב פרימ, מה ששורד ומשאיר את ראשנו מורמ ולא מלוכלכ, זו האמת והדברימ החשובימ שלה. ונדע קצת יותר כשיתפזר הערפל בבהירות לאיזה עידנ אנחנו נכנ ימ, נוכל להתבוננ על עצמנו במעט יותר חמלה. ביותר הבנה, שעמ כל הלכלוכ המקיפ את נבחרינו מצד כזה או אחר, נשכיל להבינ ולקבל שב ופ המ מקרי בימ כאנ משהו למעננו. למענ עתידנו, למענ חרותנו וביטחוננו. 2,000 האמ בשושנ הבירה של לפני שנה איש יהודי ובתו המאומצת פגו צקצוקי לשונ ומבטימ עקומימ? את זה לעולמ לא נדע. אני מתנחמת בידי עה שה יבה לככ היא, שזה פשוט לא • מעניינ. shutterstock איור: