שביעי

06.03.20 | י' באדר תש"ף | 396 גיליון שביעי | 14 משה ויסטוך עשרה יהודים נשארו בשושן עד היום על פי המסורת, נראה כי המדאן באיראן היא בירת ממלכת אחשוורוש, יהודים בודדים שומרים בקנאות על • וקבורים בה מרדכי ואסתר מתחם הקבר, ואחד העולים נזכר בערגה בחגיגות הפורים במקום "כמה ימימ לפני חג הפורימ, מאות יהודימ היו באימ מכל רחבי איראנ, ובערב החג הצטופפנו כולנו במתחמ קברמ של מרדכי וא תר ושמענו קריאת מגילה. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול". יעקב פורשיאנ אמנמ עלה שנימ, אכ ריח הנרות שהדליקו 59 מאיראנ לישראל לפני אנשי הקהילה היהודית בעיר המדאנ, שיש הבטוחימ כי היא שושנ הבירה ההי טורית, עדיינ צרוב בזיכרונו. בעיר שלפי יהודי פר 1948 פורשיאנ נולד בשנת אירע בה נ פורימ, זאת עקב האמונה כי בעיר קבורימ מרדכי היהודי ואחייניתו א תר המלכה. משפחתו של יעקב הייתה מ ורתית, ויחד עמ הוריו, שלושת אחיו וארבע אחיותיו, הוא גר בשכונה שהכילה רוב יהודי, יהודימ. 5,000 כשבעיר כולה חיו "המו למימ קראו לשכונה שלנו 'מחלה קלימיאנ', שכונת היהודימ. השכנות בינ היהודימ לאיראנימ הייתה טובה, וכל מו דות הקהילה, לרבות בתי ה פר, בתי המרחצ, החנויות ובתי הכנ ת, היו במרחב השכונתי. בשבת טיילנו בעיר באמצעות כרכ רות, 'דורושגה', ונהנינו מזרימת הנחלימ ומעצי הפרי הרבימ". בבית ה פר, שחולק לאגפ בנימ ובנות, למדו התלמידימ - מלבד לימודי הליבה הממלכתיימ - גמ לימודי קודש, עברית, צרפתית וערבית. מ ורת הקהילה היהודית בעיר נשענה רבות על המקומ, שיוח כקברמ של מרדכי וא תר. הוא לא מוזכר בכתובימ, אכ יעקב מדגיש כי בתוכ 2,000- המתחמ "יש כיתוב עתיק בפר ית, בנ כ שנה, המציינ את שושלת היוח ינ של מרדכי". מעל המערה שבה נקברו השניימ בנו יהודי המדאנ מבנה מאבנ, שבו הקימו שתי מצבות מעצ - מימינ לא תר ומשמאל למרדכי. שיא השנה התנקז לימי פורימ. "בחג הור גשה תכונה גדולה והתרגשות רבה ביב מתחמ הקבר. אני אמנמ לא זוכר שהרעשנו בקריאת שמו של המנ, אכ ריח הנרות שמילא את המקומ והמולת האנשימ זכורימ לי היטב". באדר פגשתי את אסתר אשתי , עלתה משפחת פורשיאנ לי 1961 בחודש אדר שנת 13 .' שראל, ויעקב הצעיר רווה געגועימ ל'שושנ הבירה שנימ מאוחר יותר, כמו ב יפור שנכתב באגדות, הוא פגש בחודש אדר את מי שהפכה לימימ לאשתו, ושמה לא אחר מא תר. את מצבמ של יהודי המקומ הוא מנתח בבהירות ואומר כי "צריכ לחלק את התקופה לשניימ, לפני עלייתו של למשטר באיראנ לא הייתה 1979 חומייני ולאחריה. עד כל בעיה עמ היהודימ, שאפ הורשו לבקר בחופשיות בישראל, אולמ לאחר מהפכת האייתוללות הפכ המצב למתוח הרבה יותר". לדבריו, אפ שישראל ואיראנ הנ מדינות אויבות, ליהודימ לא נשקפת כנת חיימ. "למו למימ אינ בעיה עמ הדת היהודית, אלא רק עמ היישות הציונית. אינ להמ בעיה עמ היהודימ, שיכולימ ללכת ברחובות עמ ממנימ יהודיימ כמו כיפה וכדומה, אבל אמ השלטונ יגלה שהמ תומכימ בישראל ותורמימ לה כ פימ - המ יכולימ לא ור אותמ ובמקרימ מ וימימ אפילו להוציא אותמ להורג". פורשיאנ מתגורר כיומ בגבעת המבתר בירושלימ, אלפ יהודימ. בהמדאנ 12- ומ כמ כי "נותרו בטהרנ כ מתגוררימ אולי עשרה יהודימ, אכ בגיבוי המשטר המ שומרימ בקנאות על מתחמ הקבר. אחד מהמ, יהודי בשמ נגאת, הוא בנ כיתה שלי, שאפילו שמרתי איתו על קשר במהלכ השנימ. הוא מאחרוני שומרי הגחלת • היהודית בשושנ הבירה". בצילום הגדול: פורשיאן )משמאל( בבית הכנסת בית מנחם לעולי שושן בירושלים בצילום הקטן: יהודים 1960- בהמדאן ב מאות יהודים היו באים מכל רחבי איראן, ובערב החג הצטופפנו כולנו במתחם הקבר של מרדכי ואסתר ושמענו קריאת מגילה. אני זוכר את המולת האנשים ואת ריח הנרות