שביעי

29 | 06.03.20 | י' באדר תש"ף | 396 גיליון שביעי הדובר חיכה לי בדלת עם תנאי: או שסתיו שפיר בשער העיתון, או שאין ראיון. הודעתי בחזרה שאני נכנס לרגע לנוחיות, וכשאצא - או שיהיה ראיון ללא תנאי או שאני הולך. הלכתי השער העצמי שהבקיעה שפיר אחת הכתבות המשמעותיות שקיימתי בבחירות הייתה דווקא זו שלא פור מה ואפילו לא נכתבה. הגעתי למשרדיה של ח"כ תיו שפיר, במטרה לראיינ אותה למו פ 'שישבת'. הדובר שלה חיכה לי בדלת עמ תנאי: או ששפיר בשער העיתונ, או שאינ ראיונ. הודעתי בחזרה שאני נכנ לרגע לנוחיות, וכשאצא - או שיהיה ראיונ ללא תנאי או שאני הולכ. הלכתי. צייצתי בטוויטר את מה שאירע, והעניינ עורר תהודה ומהומה ולא מעט אנטגוניזמ נגד שפיר. אני לא חושב שרק בגלל האירוע הזה היא נדחקה מחוצ לחיימ הפוליטיימ, אבל המקרה ממחיש כנראה שהיה בשפיר הרבה יותר עבודת תקשורת מעשייה ציבורית, ושהאמת ופה תמיד להתגלות. אי אפשר לנצח למכור לציבור רק תדמית תקשורתית. זה היה רגע שאזכור ברמה האישית, ובמישור הפוליטי היה את הרגע שבו נפתלי בנט נאלצ לוותר על המקומ הראשונ במפלגה שהקימ )הימינ החדש( עבור איילת שקד. אירוע ההשקה של המהלכ היה בכפר המכביה; הוא נאמ ראשונ, ירד מהבמה ופינה את מקומו. עמדתי וה תכלתי עליו מהצד במשכ דקות ארוכות, מוחא כפיימ, מחייכ ומפרגנ, וזה לא מובנ מאליו. לא קל לראות את המיזמ שלכ והחלומ שלכ עוברימ לידיימ אחרות. לא קל לשמוע צעקות 'הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא', ולא לכ. לא קל לוותר על מקומ ראשונ או להודות בכישלונ. לפוליטיקאימ קשה מאוד לוותר על הכבוד והאגו. בנט ויתר מכל הלב ואני מרגיש שלמדתי שמ שיעור על ענווה, צניעות ואפילו מעשיית 'כה עשינו חכמינו' קטנה, כשלב ופ הגלגל התהפכ ובנט חזר להוביל את מפלגת הציונות הדתית ואפילו מונה לשר הביטחונ. צילום: לירון מולדובן יהודה שלזינגר כתב פוליטי בישראל היום