שביעי

06.03.20 | י' באדר תש"ף | 396 גיליון שביעי | 38 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה 90 צילום: מנדי הכטמן, פלאש ערב אחד קרה דבר מוזר בחדרו של צוּפ: איברי הגופ שלו החלו להתווכח ביניהמ מי הוא האיבר החשוב והמש מעותי ביותר בגופ. הוויכוח ה וער נמשכ זמנ רב, כל איבר שָטח את טענותיו ונימוקיו וני ה לשכנע את שאר האיברימ שהוא הכי שווה. איכ ה תיימ הוויכוח המשונה הזה, ומי ניצח ב ופ? ה פר מתאימ לילדימ מגיל שלוש ומעלה, וניתנ לפתח ביבו שיחה על תחושותיו של הילד ולחזק באמצעות השיח את תחושת השייכות שלו למ גרת המשפח תית והחברתית. ים של דיו אילנה קורשן הוצאת 'כנרת-זמורה-ביתן-דביר' / עמ' 268 הדף הקיומי ספרה של אילנה קורשן חריג, מהנה, מאפשר הסתכלות רגישה וחודרת אל התלמוד ויכולת נדירה לחלץ ממנו מבט מפוכח אל חיי היום יום רוני גולדמנ צופ לומד על שיתופ / איורימ: דודי שמאי הוצאת 'אורינ' הרבה נכתב על 'הדפ היומי' בשבועות האח רונימ. אתגר ההתמדה, הקשיימ של נעדרי הרקע אל מול השעמומ היח י של מי שהתנ ה בלימוד מעמיק יותר. אבל הרבה פחות דובר על נקודת המפגש של הלומדימ והלומדות עמ הת למוד. איכ הוא משפיע עליהמ בזמנ אמת. איזה תובנות הוא מעורר בהמ במהלכ היומ-יומ. לא רק בזמנ המוקדש ללימוד, אלא 'בחיימ עצממ' )חייבימ לקשור את מדור ה פר לבחירות, לא?(. מחזור לימוד הדפ היומי מלווה את אילנה קורשנ בחייה. משברימ, דיכאונ, רגעי שמחה, אהבות חדשות - כל אלה מקבלימ נופכ חדש ויפהפה ב'ימ של דיו'. קורשנ, עורכת ומתר גמת מוערכת, מתארת במעינ יומנ מ ע אישי את האופנ בו כל מ כת ומ כת מתמזגת ומ שקפת את חייה שלה. התלמוד הוא לא רק חומר לימוד ב פר, אלא היא מראה באופנ יפה איכ היא מהרהרת בו בדילמות כבדות המשקל של החיימ שלה. וכנ, גמ האפשרות המעניינת לראות איכ הלימוד הזה נחווה מהצד הנשי, כמובנ מו יפ עניינ ל פר הנוכחי. פר כזה עלול בקלות ליפול לנישה של 'פ יכולוגיה בגרוש', של תובנות במשקל נוצה שב ופנ מוצמד להנ משפט מהגמ רא. אבל זה רחוק מלהיות ככ. קורשנ, ככ לפחות לדעתי, מעניקה ממש מקומ בחייה לתלמוד ולכנ הקריאה ב פר כה מרתקת. דוגמה כזו אפשר לראות למשל בכתיבה שלה על מ כת יבמות ועל מה שמתחולל אצלה בחיימ בזמנ אמת. קורשנ, גרושה באותמ ימימ, מתארת את ימי רווקותה על רקע הלי מוד של המ כת. באותמ ימימ, מערכת יח ימ שאותה התחילה לאחר הגירושינ הגיעה אפ היא ל יומה. וככ כותבת קורשנ "החלטתי שאמ איני מוצאת איש אחד בירושלימ, אנ ה את מזלי בהרפניא - מקומ המפגש של רווקימ שלא מצאו בערי מגוריהמ את בחירי ליבמ )יבמות, יז ע"א(". בגלל שיהודי בבל העניקו משמעות רבה לייחו בהחלטה למי להינשא, הומלצ למי שאינו מצליח להינשא לשימ פע מיו להרפניא. משמעות השמ על פי התלמוד, "הר שאליו פונה כל מי שאינו מכיר את מש פחתו ושבטו". על אפ שקורשנ כותבת שמ צוקתה לא הייתה קשה עד כדי ככ, די באזכור התלמודי כדי להאיר את הרווקות שלה במבט אירוני ומעט עצוב. רגעימ אופטימיימ יותר של השראה בלימוד אצל אילנה, אפשר למצוא בעת שהיא מהרהרת במ כת מכות ושבועות. אחת מחברותיה הטובות של אילנה היא 'שרה עיוורנו' )הכינוי שלה(, עיוורת המ תנדבת בארגונ המחבר בינ צעירימ לק שישימ המרותקימ לביתמ. שרה משמשת עבור אילנה מעינ 'פ יכולוגית', ונותנת לה עצות במהלכ הזוגיות המתהווה בינה לבינ דניאל שהובילה לב ופ לחתונה. אילנה מתארת את העי וק המתמיד של התלמוד ב יטואציות מביכות והדרכ להתמו דד איתנ, ומשווה את העצות שנותנת לה שרה בזוגיות השברירית לאותנ התלבטויות בתלמוד. ככ או אחרת, מדובר ב פר חריג ומהנה מאוד. ה תכלות רגישה וחודרת מאוד אל הת למוד, ויכולת נדירה לחלצ ממנו מבט מפוכח • אל העולמ.