שביעי

13.03.20 | י"ז באדר תש"ף | 397 גיליון שביעי | 10 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … הכנ נו את כל התח פורים עבר. פושות השונות שנלבשו פה בשבועות האחרונימ. זה הזכיר לי שמעולמ לא דיברנו על הבית שלי. מקומ מבטחי הבלתי מעורער. אני אוהבת את הבית שלי, יש בו כל ככ הרבה פינות מתוקות ואהובות עמ זכרונות ואפיונימ מיוחדימ. מכל החדרימ היפימ שיש לי בבית, האהוב עליי ביותר הוא חדר הארונות שלי. החדר בו מ תתר כל העולמ שלי, בכל ככ הרבה גוונימ וצבעימ. הלוואי שהייתמ יכולימ להציצ בו לרגע אחד כדי לראות בעצמכמ למה אני מתכוונת. אבל בינינו, אתמ לא יכולימ להציצ בו כי בעצמ אני לא מרשה להרבה אנשימ להכנ אליו. לא, לא בגלל שהוא מבולגן. יש לי את אושי, שתדאג שא דר אותו מדי פעמ. גמ לא בגלל שאני מתביישת בו. להיפכ, אני מאוד גאה. אלא שאני חוששת שלא תבינו. אדמ זר שייכנ לחדר הארונות שלי יחשוב שמדובר בארונ של ילדה בת שתימ עשרה, נערה בשירות לאומי, נשואה טרייה, רוקי טית בשלהי שנות השמונימ, חוזרת בתשובה, אמא לחמי ואשת ע קימ מכוב 80 שה, בתא בת דת. ואולי של עוד כמה ביחד. כנ, ככה אני, אוהבת את כל ה גנונות. גמ וגמ. ארונ הבגדימ הזה, אליו אני נכנ ת גמ כדי להירגע מחיי היומ יומ שלי, הוא תשקיפ מוחלט לחיי ולדרכ בה אני צועדת. אני אומרת דרכ, אבל באמת אלו דרכימ. אני צועדת בכמה דרכימ במקביל. ולא יבי יש שיסתכלו מהצד נו. אז מה את, רוקי טית? ילדה בת שתימ עשרה? אולי יטיפו לי - ת גרי על עצמכ! תבחרי זהות! את מבלבלת. תפ יקי להתחפש, תורידי את המ כות ותהי את. אני מבינה אותמ, את התוהימ והמ טיפימ. גמ אני הייתי תוהה על קנקני, אמ הייתי מתבוננת מהצד. זה לא קל להיות גמ וגמ. די מורכב להשתייכ לכל ככ הרבה מעגלי חיימ, שלפעמימ ותרימ זה את זה. לא קל לחיות בצורה כזו, הנראית בעינ חיצונית כצבועה או כמחופשת. על חב לפעמים אני מתבוננת רימ או מכרימ, כאלו שארונ הבגדימ שלהמ די צפוי, די יציב. מתבוננת, ומקנאה בדרכ הבטוחה שלהמ. מקנאה בחו ר ההתלבטות, מה ללבוש בבוקר ואיכ להיראות היומ. מצד שני אני לא מוכנה לוותר על אפ גוונ בחיי, אפ צד בתוכי לא מוכנ לוותר על מקומו. פעמימ רבות אני עומדת מול הדר כימ שבחרתי להלכ בהנ: אלו הנוגעות ל גנונ ההומור שלי ואלו לחיי התורה שבחרתי, אלו לאמהות המ וימת שאני משתדלת להיות ואלו לחיי החברה שלי. גם וגם פעמים רבות אני עומדת מול הדרכים שבחרתי להלך בהן, סגנון ההומור שלי, חיי התורה שבחרתי והאמא שאני משתדלת להיות. כל אחת מהן משמעותית. אני גם דוסית, גם מצחיקה, גם כואבת, גם ילדה וגם זקנה כל אחת מהנ נראית מבחינתי כנדבכ כל ככ משמעותי בחיי, כל ככ דומיננטי. שאינ באפשרותי לוותר עליו. בעבר התייח תי בביקורת על הת כונה הזו שלי, ני יתי בכל דרכ לדכא אצלי את הרצונ להיות בכמה דרכימ במקביל. ני יתי לבחור דרכ אחת ובככ לוותר על אחרת. עד שהשלמתי עמ זה. אני גמ וגמ. גמ דו ית, גמ זורמת, גמ מצחיקה, גמ כואבת, גמ כבדה וגמ קלילה, גמ ילדה וגמ זקנה, גמ צבעו נית וגמ חדגונית. אני לא בארון הבגדים שלי חוששת לנוע מתלבושת לתלבושת בגאווה רבה, נהנית מכמה עולמות מקבילימ וחיה את הפרדוק הזה בש • לומ ושלווה. shutterstock איור: