שביעי

13.03.20 | י"ז באדר תש"ף | 397 גיליון שביעי | 36 פר ו י קט השו " ת משה ויסטוך צילום: אבישג שאר ישוב שמחה רוטמן ם ִ ע בנימין נתניהו. ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל בתחומי החוץ, הביטחון והכלכלה, שהניח למערכת המשפט לצבור עוד ועוד כוח ללא איזונים וללא בלמים. רה"מ עם כתבי אישום. כל אדם חף מפשע עד שיורשע בבית המשפט. במקרה של ראש ממשלה או כל נבחר ציבור אחר, מתן משקל לכתבי אישום מאפשר לפקידות המשפטית להדיח כל שר או ראש ממשלה שלא מוצא חן בעיניהם, ואסור לתת כוח כזה בידיהם. ממשלת אחדות. אחת הדרכים המועדפות ליציאה מהפלונטר, ובלבד שלא תהיה מבוססת על פסילה של מפלגות או של אישים, למעט כמובן כשמדובר במי ששולל את קיומה של המדינה או תומך בטרור. בחירות רביעיות. מלחמת התשה מיותרת. חוק הדחת נתניהו. חקיקה טיפשית, רעה ומיותרת, אבל אסור שבג"ץ יתערב או יפסול אותה. אם ח"כים להרכבת ממשלה 61 לנתניהו יהיו החקיקה תבוטל כהרף עין, אך הטעם הרע ממנה יישאר. ממשלת מיעוט. תיאורטית על פי חוקי היסוד ניתן 61 להקים ממשלה גם אם אין לה תומכים. מעשית, ממשלה שכזו תהיה תלויה בהימנעותם של חברי הסיעה המשותפת. וככל הנראה לא תצליח לשרוד, ותיפול בתוך זמן קצר כאשר לא תצליח להעביר תקציב או חקיקה חשובה לקידום המדיניות שלה. בג"ץ. בעשורים האחרונים הפוסק הראשון והאחרון בכל שאלה ערכית, פוליטית, ביטחונית, מוסרית או כלכלית. אין בשום מדינה דמוקרטית בעולם גוף בעל סמכויות דומות. בעבר שופטיו ידעו להגביל את עצמם ולפעול בצורה מרוסנת, אולם מאז המהפכה השיפוטית של ברק ננטשו הבלמים והריסונים. היבא יזבק. א' לחוק 7 כאשר הכנסת חוקקה את סעיף יסוד: פסילת מי שתומך במאבק מזוין נגד ישראל מהתמודדות לכנסת, חשבו על אנשים מסוגה. בפרק בספר שלי, מפלגת בג"ץ, אני מראה כיצד בית המשפט העליון באופן עקבי ושיטתי, התעלם מהוראות חוק היסוד. זה קרה גם בעניין עזמי בשארה וחנין זועבי, וחבל שהלקחים מאותן פרשיות לא נלמדו. אביחי מנדלבליט. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מרכז בידיו כוח מופרז. ניגוד העניינים המובנה בין התפקידים השונים של תביעה, ייעוץ וייצוג, גורם לכל מי שנכנס למלא את התפקיד להפוך להיות לחלק מהבעיה ולא לחלק מהפתרון. רק מחויבות ברורה לפיצול תפקידי היועמ"ש יכולה למנוע את הנזקים הללו, וחבל שעו"ד מנדלבליט לא לקח את המחויבות הזו עם כניסתו לתפקיד. אמיר אוחנה. פועל מיומו הראשון בתפקיד באווירה עוינת ומתנכרת, ובכל זאת מצליח בנחישות רבה להוביל שינוי תפיסה בציבור ובמשרד המשפטים. בתקופה הקצרה שהוא מכהן, הממשלה הגישה עמדה כתובה לבית המשפט העליון בה היא כופרת בכך שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת אותה בפעולותיה. כמו כן, הוא מינה פרקליט מדינה בהתאם לחוק ולא בהתאם לתכתיבי הפקידות, וקידם הצעות חוק ממשלתיות למרות התנגדות היועמ"ש. רק (, מתגורר 39) עו"ד שמחה רוטמן ביישוב פני קדם שבדרום מזרח גוש עציון עם רעייתו חנה וחמשת ילדיהם. בוגר ישיבת ההסדר כרם ביבנה וישיבת תורת החיים בתקופה ששכנה בגוש קטיף. בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני במשפט ציבורי בתוכנית המשותפת לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. שותף מייסד במשרד עורכי הדין רוטמן-לב, ומשמש כיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. בנוסף, חיבר את הספר 'מפלגת בג"ץ – כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל'. איילת שקד: תשובות המדינה לבג"ץ בנושאי ההתיישבות, והחלטות הממשלה שהיא קידמה בנושאי המינויים במשרדי הממשלה, הניחו יסודות חשובים צילום: הוצאת סלע מאיר