שביעי
19.06.20 | כ"ז בסיון תש"ף | 398 גיליון שביעי | 24 "חד משמעית לא". פו ק ליב קי נד בנחרצות. "היא הייתה יכולה לומר שההשוואה מופרכת ולא ראויה בעי ניה, ושהיא מתנגדת לה, ושאני מדבר שטויות. אבל האמירה הזאת, 'אני לא אתנ לכ להגיד', לא מקובלת עליי". אולי היא חשה מותקפת? "התוכנית שלנו מאוד דעתנית, ואנחנו כמעט לא מזמינימ אנשימ שחושבימ כמונו, כי זה לא מעניינ. אמ ת תכל על הליינ-אפ שלנו מהתקופה האחרונה, תחשוב שמדובר בתוכנית 'קול לשלומ' על טרואידימ. גלאונ, ישי מנוחינ שקרא ל רבנות אמ תחול הריבונות, עו"ד מיכאל פרד שמייצג ארגונימ כמו שוברימ שתיקה. אנחנו משדרימ כדי לנהל שיח וכדי לאת גר את עצמנו ואת המרואיינימ. לא אחוזימ מהדברימ 99 מקובלימ עליי שהאנשימ שמניתי לכ אומרימ. אז אני אעצור מישהו באמצע ראיונ ואגיד לו שאני לא מוכנ לשמוע את דעתו?". יש תימת פיות במרחב הציבו רי? "בהחלט. היה, למשל, את השלט בירושלימ של תנועת חזונ שבו נכתב משפחה'. עיריית = אמא + 'אבא ירושלימ הורידה אותו וגמ עמו שוקנ, שהמודעה פור מה אצלו בעי תונ, אמר שזו הייתה טעות ושהוא לא ייתנ לפר מ אותה יותר. למה לא? אפשר לא לאהוב את השלט, אבל לא הייתה שמ ה תה, אלא הבעת דעה. שכל אחד יגיד ויכתוב מה שהוא רוצה, ואנחנו ננהל על זה דיונ. זו תימת פיות". זה מאפיינ דווקא את השמאל? "אני חושב שלשמאל יש בעיה קשה מאוד עמ חופש הביטוי. מישהו ב'הארצ' כתב שאמ היו תולימ מוד עה שפוגעת בדתיימ, אני הייתי מבקש להוריד אותה. בחיימ לא. גמ אמ היו כותבימ במודעה ניבולי פה על הקדוש ברוכ הוא, הייתי מתרגז, אבל בחיימ לא הייתי דורש שי ירו את המודעה. אגב, גדעונ לוי פיר מ בזמנ מבצע צוק איתנ מאמר בשמ 'הרעימ לטי '. אני חושב שהמאמר הזה, גמ אמ אני לא מ כימ עמ מילה שנכתבה בו, הוא לגיטימי. זו המשמעות של חופש הבי טוי שהגבול שלו כתוב בחוק". לפני הבחירות היה את יפור מודעת החרד"ל ובני עקיבא של כחול לבנ, שפור מה בינ היתר ב'שביעי'. אנשי ימינ רבימ זעמו על ככ ודרשו לא לפר מ אותה יותר. "אמ המ כע ו, אז שיכתבו טור דעה נגד. אבל לה יר? ברור שלא". הצבעתי לביבי פעם אחת ( מתגורר במושב 50) ליב קינד נחושה שליד בית שמש עמ אילנה, המשמשת אחות קהילה, ולהמ חמישה ילדימ. גמ אחרי ירידתה של 'קלמנ ג"ל' מהמ כ )החלטה שאליה לא רצה להתייח במהלכ הראיונ(, הוא ימשיכ להגיש בכל בוקר את המש דר 'קלמנ ליברמנ' לצד א פ ליברמנ ברשת ב'; בד בבד, הוא בעל טור שבועי ב'מעריב', שבו הוא מבקר רבות את המערכת הפוליטית והמ שפטית, וגמ את התקשורת שלדעתו "הולכת ומידרדרת". מדוע? "כי ה טנדרטימ והאתיקה נמו כימ. כל אחד נעול בפוזיציה שלו. קח כדוגמה את פרשת הרפז. במשכ שנימ אפ אחד לא הבינ בה כלומ, והכי 'חמור' הוא שאפ אחד לא ידע באיזה צד הוא צריכ להיות. זה ימינ, שמאל, ביבי, אנטי ביבי. אפ אחד לא הבינ לאיזה צד לשייכ את עצמו בפ רשה הזאת. עד שהימינ זיהה שאביחי מנדלבליט הוא מהרעימ, והוא קשור לפרשת הרפז, ומאותו רגע הוא הת חיל להתעניינ בה". אתה מתאר את זה, ואני חושב על אראל ג"ל. "אראל הוא אח אמיתי, ויש לנו הרבה ויכוחימ", מחייכ ליבק ינד. וכשמכנימ אותו, את שמעונ רי קלינ ואת ינונ מגל 'עיתונאי ימינ', 'ביבי טימ' או 'שופרות', אתה יכול להבינ מאיפה זה בא? "יומ אחד התפר מ טור ב'הארצ', בעיתונות אתה משפיע לא פחות מאשר בפוליטיקה, אלא אם אתה ראש ממשלה. החופש שיש לי להיות מי שאני, ולא מה שיו"ר הסיעה אמר, חשוב לי. חשוב לי להיות אני ושאף אחד לא יכתיב לי מה לומר "לא מוכן לשחק את המשחק הזה". גלאון מפוצצת את הראיון עם ליבסקינד וסג"ל "לא מדבר איתי, ואני מבין אותו". השר יואב גלנט בימיו בצה"ל צילום מסך 90 צילום: יוסי זמיר, פלאש חופש הביטוי
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==