שביעי

07.08.20 | י"ז באב תש"ף | 405 גיליון שביעי | 8 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … הגיע אלינו באחד מימי השבעה צוות של מד"א יחד עמ צוות מביטחונ שומרונ לנחמ. המ ניגשו אליי, יפרו על הכרותמ המעמיקה עמ רזיאל, על דמותו ה גונית השמחה והמצחיקה מחד ומאידכ על הרצינות, ההעמקה והתורניות שהביא איתו בקור ימ ובמ שמרות הרבות שעשה. חלקמ אפ יפרו על אירועימ רפואיימ בהמ בלטה דמותו של רזיאל בנחישות וברגישותו הרבה בכל אחד ואחד מה מטופלימ אליהמ הגיע. המ שאלו, כמו כל הנוכחימ, כיצד המ יכולימ בעצממ להנציח את מותו של רזיאל בצורה המ תאימה ביותר בעיניי. אחד החברימ, אחראי הרפואה פה בגזרה שגמ היה איתי באותו הלי לה הנורא בבית החולימ הציע לקיימ קור חובשימ לעילוי נשמתו, פה בח וות גלעד. ה כמתי וביקשתי להצטרפ. כמה חודשימ מאוחר יותר, בשיתופ עמ הארגונ המופלא 'הצלה ללא גבולות' שפועל יומ ולילה על מנת לוודא שא זורנו יהיה מאובזר מ פיק בציוד מציל חיימ, פתחו את הקור לאזור כולו, פה במועדונ היישוב. משתתפיו של הקור , כשלושימ חניכימ מכל גב ההר, שבעה מהמ בח וות גלעד, ביחד איתי החליטו שלצוות שלנו יקראו 'צוות רזיאל'. מבחינ ההשתתפות בקורס תי הייתה דו קוטבית בצורה קיצונית ביותר. מצד אחד, הרצונ העז להיות חלק מעולמו הזה של רזיאל, שבחייו לא היה לי מקומ )מלבד הזאת שמעבירה לו תחבושות וכפפות ונותנת שלוקימ לי לדימ שהתנהגו יפה כשטיפל בהמ(. הר צונ להבינ את התשוקה הגדולה להציל חיימ ולהיות מועיל במצבימ בהמ רוב נו ח רי אונימ. מצד שני, ההבנה שזה דורש ממני להתחיל לימודימ אינטנ י ביימ, חצי שנה אחרי הרצח של בעלי, כשעוד הייתי צריכה ללמוד איכ לנשומ מחדש, איכ לנהל את חיי ילדיי ואיכ להצליח לפתוח את העיניימ בבוקר. כל אלו אותתו לי שאולי זה לא רעיונ מו צלח כל ככ להיכנ למד"א בשלב הזה. ובכל זאת, לא ויתרתי. ידעתי שהקור הזה, יחיד במינו ובדורו, הוא הזדמנות שלא תחזור על עצמה ושעליי ללכת על זה חרפ כל החששות והפחדימ. והיו פחדימ. מלא. כמו למשל הפעמ ההיא בה עשינו תר גיל עמ פצועי ירי וטראומה, או ההיא בה למדנו על פציעות הדומות לאלו שבעלי חווה. וגמ אחרי שהקור נגמר, במשמרות בהמ חזרתי לאותו חדר מיונ מקולל ונת קלתי באותמ רופאימ ואחיות שני ו לה חזיר לבעלי את חייו. כל האירועימ האלו היו יכולימ להצלק בנפשי כארועימ טראומטיימ בלתי הפיכימ, אילולי הייתי כל ככ מוקפת בצוותימ שאיתי, בחברימ רגישימ ומכילימ שידעו לנשומ עמוק אל מול שאלותיי הקשות בתדריכימ או לתת לי את הזמנ לעכל יטואציות אפילו על חשבונ זמנ המשמרת שלהמ. לעשות חיים ידעתי שהקורס הזה הוא הזדמנות שלא תחזור על עצמה ושעליי ללכת חרף כל החששות והפחדים. והיו פחדים. כמו הפעם ההיא בה עשינו תרגיל עם פצועי ירי וטראומה, או כאשר למדנו על פציעות הדומות לאלו שבעלי חווה כיומ, את ההתנדבות במד"א אני מצליחה לדחו בינ כל שאר העי ו קימ הלא מעטימ שממלאימ את יומני בכל רגע נתונ מאז הרצח, בעיקר כחו בה אישית. על המדימ שלי אני עונדת באופנ קבוע יכה עליה רשומ 'רזיאל שבח - חובש בכיר' את ה יכה הזו רזיאל לא ה פיק לענוד ואני קיבלתי אותה מאחד המתנדבימ רק כש יימתי את הקור . לאחרונה אפ יצא לי לה תנדב על אמבולנ שנתרמ על שמו, לעילוי נשמתו. בכלפעםשאני עולהלאמבולנס אני נזכרת בעובדה הכואבת שברגעיו האחרונימ רזיאל לבש מדימ של מד"א ועמ זה הוא עלה לשמימ. מבלי להגיד מילה אני חשה שזוהי אחת מצוואותיו ופקודותיו אליי. להמשיכ בדרכו. • לעשות חיימ.