שביעי

14.08.20 | כ"ד באב תש"ף | 406 גיליון שביעי | 22 הרמת משקולות זה תחום הרבה יותר עמוק ומפותח ח', ַ ר ֹ רוּץ א ָ בּוֹר ל ִ ג ּ ְ ישׂ כ ׂ ִ ש ָ מסתם מכונות בחדר כושר. 'י אלו תכונות גופניות, ו'איזהו גיבור הכובש את יצרו', אלו מידותיו של האדם. יש קשר בין השניים "טיפסתי על מצוקים, לא הייתי אחראי". הנקין פורט התחרותי? "הופעה תחרותית של פורטאי משקולות אינה נעשית כלאחר יד, אלא דורשת מאמצ אימונימ כביר ומשמעת נוקשה מאוד ביב כל שעות היממה, על פני חודשימ רבימ. המאמצ הזה מבורכ מאוד לנפש, אבל דורש יבות נפשיות מוצקות כדי לצאת אליו. הרצח של אחי שמט מת חתיי את ה יבות האלה למשכ תקופה ממושכת". לצאת ממצרים , נולד בבית שאנ. אביו, 42 הנקינ, בנ הרב יהודה הרצל, כיהנ כרב האזורי בעמק, ואמו הרבנית חנה עמדה בראש מדרשת נשמת. הוא קרוי על שמ בו, הרב יו פ אליהו הנקינ ז"ל, מגדולי עברה 4 הפו קימ בארה"ב. כשהיה בנ משפחתו לירושלימ, וכיומ הוא נשוי לנופיה, ולהמ שני בנימ - איתמ משה ( ואברהמ דוד )שנתיימ וחצי(. המ 4) מתגוררימ בשכונת קריית משה, ויש א ליהו הנקינ היה מטאור ב פורט הישראלי. אפ שהחל להרימ משקולות באופנ מקצועני רק לפני , הוא הוכ 31 שנימ, כשהיה בנ 11 תר פעמיימ ברציפות לאלופ ישראל 2013- בהרמת כוח )פאוורליפטינג( ב . "בתוכ חמש שנימ הגעתי 2014- וב ממקומ שמעולמ לא הרמתי משקו לות למציאות שבה אני מרימ מש ק"ג", הוא מתרפק. 280 קולות של "יותר מרבע טונ של ברזל יצוק, מבלי לקחת טרואידימ או חומרימ א ורימ אחרימ". אבל ככל שעלייתו הייתה מהירה, ככ הוא נעלמ מהבמה המרכזית בנ יבות טרגיות. הנקינ המשיכ להשתתפ בתחרויות עד הירצחמ של אחיו וגי תו, הרב 1- איתמ ונעמה הנקינ ז"ל, בפיגוע ב בצומת בית פוריכ, 2015 באוקטובר בינ אלונ מורה לאיתמר. "באותו ערב התאמנתי. הייתי צריכ להרימ משקו ק"ג, והצלחתי להרימ 275 לות של , ובאופנ כללי הייתה לי הר 270 רק גשה רעה מאוד. כמה דקות אחר ככ, כשחזרתי לביתי בשכונת גילה בירו שלימ, הטלפונ צילצל. אחותי ביש רה לי שאיתמ ונעמה נרצחו. מאותו הערב לא חזרתי להתחרות". הטרגדיה הזו ממש שינתה את  מ לול חייכ. "איתמ, אחי שמתחתיי, היה הרב שלי. בכל פעמ שהיה לי צורכ מיוחד לשאול משהו, הייתי פונה אליו. היו לנו לא מעט דיונימ ושיחות, והוא היה בעל יכולות וכישרונות נעלימ. רבימ הכירו אותו מהמונ זוויות שו נות, ואפ אחד לא ידע מאפ קצהו. הרצח שלו יצר צירופ של הכל. אפ אחד לא ידע עד אז להגיד כמה המ עשימ שלו נרחבימ. "הרצח העצימ את הקשר העמוק שלי ל פר תהילימ, ובעקבותיו אני מרגיש שאני הולכ באור פני השמ. אינ לי תשובות ממשיות לרוחות ה ערה, אל הנפש פנימה, מול מכאובי החיימ ומול הלחצ התרבותי. מה אומר לעצמי? איכ אוכל להניח את הדעת ולשככ את הצער? אינ דבר שאדמ יכול לעשות ולשנות. כשהנשמה מאירה, הערפל פחות רלוונטי". אבל למה עזבת לחלוטינ את ה  לככ יבה. "זמנ לא רב אחרי הרצח חזרנו לשמ, כי רציתי שלהורימ שלי יהיו נכדימ קרובימ ושנוכל להשתתפ בשבתות המשותפות". מ לול חייו נראה לכאורה שגרתי למדי, עד שנזרק מתלמוד תורה מו רשה בכיתה ח'. "זה מנהג המשפחה", הוא צוחק, "איתמ עפ יותר מוק דמ ממני. עשיתי להמ כל ככ הרבה צרות, ולא ראיתי שומ קשר ביני לבינ התלמ היהודי". הוא יצא למ ע תלאות, שהביא אותו למקומ הכל ככ לא שגרתי שבו הוא נמצא היומ. הנקינ התגלגל בינ מו דות שונימ, ובמהלכ הדרכ חזר בשאלה. "לא הצלחתי להתמודד עמ הייתי מנותק, 15 מ גרות. כבר בגיל החלפתי חמישה תיכונימ. רק מהצבא, לשמ שינוי, לא העיפו אותי והשלמ תי שלוש שנימ". תוכ כדי השירות בחטיבת גבעתי החל לחפש את עצמו. "מגיע נער דתי לעולמ החילוני, ומחפש להאמינ באותה עוצמה שבה האמינ בעולמ הדתי שלו. הוא בוחנ את הדברימ שהעולמ החילוני מציע, ולא מ תכל בבחינה השטחית שלהמ. את כל מה שאנשימ חולמימ, אני רוקנתי מתוכנ . ככ החל להתעורר אצלי 21 עד גיל צמא גדול: דרכ החיימ הזו היא לא, אז מה כנ?". צילום: נתנאל כהן