שביעי

14.08.20 | כ"ד באב תש"ף | 406 גיליון שביעי | 24 אחרי שחרורו, למד שמאניזמ ותורות רוחניות כמו הפילו ופיה ה ינית. "עבדתי, ובמקביל הלכתי לשוטט לבד במדבר עמ נדלימ, מימ ו כינ ציידימ, ללא טלפונ לולרי. לדוגמה, נ עתי לערד והפצעתי במ קומ יישוב בעינ גדי. יצאתי מהאזור האנושי שבו כל האנשימ מושכימ לנ קודת המבט שלהמ, ורציתי להתמודד לבד מול העולמ". לא פחדת שיקרה לכ משהו?  ”לומר לכ שהייתי כל ככ אחראי בתקופה ההיא? לא. טיפ תי על מצו קימ, טיילתי המונ". החל הנקינ לשוב לחיקה 23 בגיל של הדת. "אמרתי לעצמי שהלכ תי רחוק מבחינת ההיכרות עמ הצד הרוחני של העולמ, והגיוני שאתנ צ'אנ למה שגדלתי עליו. בשנה הראשונה רק הנחתי תפילינ ואמרתי מזמורי תהילימ. ואז, ברגע, עזבתי הכל ונכנ תי לישיבת בר לב במאה שערימ. "התחלתי לראות הכל אחרת: הייתי אז במכינה קדמ אקדמית לתואר במ תמטיקה, התאמנתי והצלחתי מאוד באמנויות לחימה. השארתי כמעט הכל מאחור, למעט התרגול הרו חני שאותו לא עזבתי. המילימ לא יכולות להכיל את העוצמה של מה שאדמ חווה ברגע אחד, כשהוא מח ליט לצאת ממצרימ. מצרימ זה בית עבדימ, ואני דווקא הייתי באחת הת קופות הכי מוצלחות שלי. ”הייתה לי משיכה גדולה לבר לב, אכ היה לי תנאי - להמשיכ לה תאמנ. ראש הישיבה היחיד שאישר לי את זה היה שמ. למדתי בימימ, והתאמנתי לבד במשכ כשלוש שעות באמצע הלילה. בהינפ החלטה בו דדת, ומאוד לא פשוטה, כבר ביומ הראשונ שבו ישבתי בבית המדרש, הבנתי שאני לא יכול לחזור להתאמנ עמ בנות, הפ קתי להתאמנ בלחימה ועברתי להתעמלות רוחנית. עצמ זה שטיפו כמוני החזיק שלוש שנימ בישיבה ועוד במאה שערימ, די ראוי לציונ". הקשר עמ המשפחה החל להתהדק מחדש. "עזבתי את הבית בתור ילד. הייתי בפנימיות, והגעתי מדי פעמ בשבתות. אני לא מאשימ את ההורימ שלי במאומה, המ מאוד דאגו לי וע זרו מול ההתמודדויות שלי, אני זה שנה כדי להבינ מעט 20 שלקח לו את עצמו". תהילים לפני הנפה הנקינ מלהטט ב יפורימ, אמרות חז"ל ותובנות עומק על החיימ, ורואה בהתעמלות פתרונ לבעיית הנשירה במגזר הדתי-לאומי. "יהודי שגדל בישראל, יש עליו את החובה לכבוש את הארצ, ומתוכ ככ ניתנימ לו הכוחות לקיימ את המצווה הזאת. חלק ממנה הוא הציווי להיות גי יש כְּגִבּוֹר לָרוּצ אֹרַח', >ִ בור חיל. 'יָש אלו תכונות גופניות, ו'איזהו גיבור הכובש את יצרו', אלו מידותיו של האדמ. יש קשר בינ השניימ. כל מי שהתנ ה בתלאות גופניות יודע שזה מחשל את הנפש. אתה יותר נחוש ומתנגד". אפ שעזב את הזירה ה פורטיבית התחרותית, הוא לא נפרד ממנה לח צעירימ 30- לוטינ. כיומ הוא מאמנ כ בהרמת משקולות, במ גרת מועדונ 'ירושלימ של ברזל' הממוקמ במת בירושלימ. רוב חניכיו המ 1 חמ נטר דתיימ וחרדימ. "המראה של בחורי ישיבה צעירימ מרימימ משקולות במשקלימ אדירימ לא משאיר אותי אדיש. לבנות יהודימ חזקימ זה דבר שמאוד נצרכ לרוח היהודית בארצ ישראל. אני רוצה לבנות אותמ בצורה קיצונית, שיהיו גיבורי חיל". מדי כמה דקות מפ יק הנקינ את השיחה לצורכ הרמת משקולות. לפני שהוא ניגש למלאכה, הוא פוצח בת רגול רוחני מקדימ וממלמל "להשמ הישועה". "הכני ה לתרגיל ה קוואט מאוד מפחידה. באליפות הארצ ניתנ לראות שהרבה אנשימ ביבי שומרימ עליי, כי אתה מרימ משקל כפול ומ שולש ממשקל הגופ שלכ". מה משכ אותכ לתחומ הרמת  משקולות? ”מדובר בתחומ הרבה יותר עמוק ומפותח מחשבתית מ תמ מכונות בחדר כושר. בעת הרמת משקולות, הגופ מפיק כוח מאוד גדול, כל שרי רי השלד פועלימ בעת ובעונה אחת, והכל עמ ידע קואורדינטיבי שנבנה באופנ שיטתי. באליפות הארצ הרמתי ק"ג, שהיו אז 285 בקלות רבה מאוד שיא ישראל. המשקולות דורשות ממכ ק"ג ויר 200 לחשוב. אדמ שמרימ , יצטרכ לעבור מאמצ 210 צה להרימ נפשי וגופני מאוד גבוה, שמחנכ אותכ שאתה אדמ שלא מוותר לעצמו". נפצעת פעמ?  ”כנ, נקרע לי שריר, אבל לא בת חרות. עברתי שלושה חודשימ וחצי של שיקומ, וב יוממ התקיימה תחרות. הפציעה אילצה אותי להבינ הרבה יותר טוב מה אני צריכ לעשות". כמה זה מרגש לזכות באליפות  ישראל? "לא יצאתי מגדרי וזה לא היה מפ תיע. בתוכ קהילת מרימי המשקולות יודעימ למה כל אחד מ וגל. לא באתי לנצח או להפ יד, זו לא הייתה הנ קודה שלי בכלל. בשבילי, התחרות הייתה דרכ ל פר יפור שמאוד רצי תי ל פר, ואינ לי מילימ כדי ל פר אותו. אדמ לא יכול ללכת איתי כל ככ רחוק בדרכ שהלכתי בה בחיימ, ובאמצעות מעשה התחרות אני מ פר • את אשר בתוכי". עזבתי את הבית בתור ילד. הייתי בפנימיות, והגעתי מדי פעם בשבתות. אני לא מאשים את ההורים שלי שנה 20 במאומה, הם דאגו ועזרו לי. אני זה שלקח לו כדי להבין מעט את עצמו איתם ונעמה הנקין ז"ל צילום: באדיבות יונתן ברשי "באמצעות מעשה התחרות אני מספר את אשר בתוכי". אלוף ישראל לשעבר בפעולה Israeli Powerlifting Community צילום: גל אדטו,