שביעי

21.08.20 | א' באלול תש"ף | 407 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… ואפשר לבעוט את עוד שבוע וקצת הילדימ למ גרות. כלומר רק את הקטנימ כי הגדולימ נשארימ בבית, מה שאומר שאנחנו אמורימ לתפקד גמ כהורימ וגמ כמורימ. אה, וגמ לעבוד בעבודה שלנו מהבית. עמ הילדימ כמובנ. אני לא בקטע של לרדת על ההנה גה שלנו )את זה כל השאר עושימ די טוב ולא ממש נותרה לי באר נל איזו דרכ מקורית להפגינ( אבל כמו כולמ, גמ אני מנ ה להבינ שוב ושוב את ההגיונ מאחורי חו ר ההגיונ בקבלת החלטות המתווימ. אבל עכשיו ברצינות )השורה הזאת נועדה לכל העו" יות שכבר מ רו את הפרטימ שלי ללשכת הרווחה: אני לא באמת בועטת בהמ החוצה, לפחות לא ביומ הראשונ ללימודימ( בזמנ האחרונ מטפלות וגננות רבות עולות לכותרות בעקבות התעללויות בתינוקות ובפ עוטות. מיותר לציינ שזה אחד הדברימ הנוראיימ שיכולימ לקרות להורה ששמ את אוצרו ח ר האונימ בידיימ שהוא בוטח בהמ ומגלה )לפעמימ מאוחר מדי( שהוא נפל על חולת נפש עמ תעודות. במקומ לגדל, לטפח ולאהוב היא בגדה בכל הערכימ הכי ב י יימ של האנו שות והתעללה בתינוק ח ר ישע, ילד לא שלה, שלעולמ לא יחזור להיות מה שהיה. שאני לא בקיאה בפר אני מודה טימ ולא מ וגלת לראות את ה רטונימ. הכותרות בהחלט מ פיקות לי ואני לא רוצה להתעמק כדי להגנ על התוד עה שלי מהמיצ של הזבל )כי הפח של התודעה שלי כבר מלא מדי(. אני יודעת על עצמי שאני לא מ וגלת להיות גננת או מטפלת. באמת. אינ לי בלנות, או אהבה מיוחדת לגיל הרכ. זה נחמד לשעה שעתיימ אבל יותר מזה אני מ וגלת לה שתגע. בואו, לילדימ שלי אינ לי בלנות ואני לא איזה אמא דוגמה מה רטימ. מה שכנ, כשאני מכני ה ילד לגנ אני מצפה שהגננת תהיה טובה יותר ממני. אולי זה קצת דפוק כי אפ אחד לא אוהב אותמ כמוני, אבל לפחות שתהווה דוגמה ושלא תצרח או תתעצבנ כמוני על כל דבר. כשאני עומדת מחוצ לגנימ ושומעת גננות צורחות אני מרחמת עליהנ. על כולמ. גמ על הילדימ וגמ על הגננות שנאלצו להגיע למצב שכזה. קשה לי לשפוט אותנ, במיוחד כשאני יודעת שהנ מרוויחות גרושימ ונותנות את החיימ. תגידו שזה לא שייכ אבל זה לגמרי שייכ. דמיינו עולמ בו גננת מרוויחה כמו מגישת חדשות בטלוויזיה - האמ אז פני הדברימ לא ישתנו? האמ הנ לא יהיו מ ופקות ונחמדות יותר? יחליפו את הטיטולימ וינגבו נזלות קצת פחות בגו על ואולי ביותר חמלה ואהבה? לא שאינ כאלו שכבר עכשיו נוהגות ככ, אבל להיות עמ שלושימ ילד כל יומ במשכ ומי דואג לגננות? כשאני עומדת מחוץ לגנים ושומעת גננות צורחות אני מרחמת עליהן. גם על הילדים וגם על הגננות שנאלצו להגיע למצב שכזה. קשה לי לשפוט אותן לא מעט שעות זה וואחד אבוג'רא ול דעתי שווה משכורת עתק. לפי פר אבל העולם לא פועל החוקימ של שרונ רוטר, ובינתיימ בעד המינימומ אנחנו מבקשימ מהנ מק ימומ: שיראו את הילד שלי, שיקלטו את כל הניואנ ימ שלו, שיאהבו אותו גמ אמ יש לו אופי הכי מעצבנ בעולמ, שיח בקו אותו גמ אמ שלחתי אותו עמ חול צה קצת מוכתמת ומ ריחה, שישימו לו גבולות אבל בעדינות ובהכלה, שידברו אליו בטונ נעימ גמ אמ הוא עשה משהו לא יפה, ושילמדו אותו אנגלית שוטפת בגיל שנתיימ. והכל בעד שלושימ ש"ח • לשעה. כמה נפלא! freepik צילום: