שביעי

28.08.20 | ח' באלול תש"ף | 408 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… חברים איבדנו את האמפתיה. כנ, אנחנו בחודש אלול, המלכ בשדה אבל אנחנו בנטפליק או בבלפור או בימ, ע וקימ מדי בלעלות טורי או לנזופ במישהו שלא בא לנו טוב בפ ריימ. הנה כמה דוגמאות מחילופי דב רימ שיגרתיימ למדי מהשבוע האחרונ: פקחי הבריאות מטעמ עצממ: "הש תגעת? הורדת את המ כה בשביל גלידה? איזו חוצפה. יש פה אנשימ מבוגרימ לידכ. מה? המ רחוקימ יותר משני מטר? אז מה? חוק זה חוק גביר תי. חוצפנית שכמוכ. אוכלת גלידה עמ הילדימ שלה בגלידריה ברחוב. הדו ימ האלו עושימ פה מה שבא להמ ולא מכ בדימ בגרוש". המפגינימ ה דרתיימ: "תגיד אתה לא נורמלי? עוד לא היית בבלפור? אני שמ כל יומ עמ שלט 'הונ שלטונ בתיאבונ' זה צו השעה עכשיו - למחות! במיוחד בדרכ מקורית ומבלי לה ית, ושנעשה גמ קצת כיפ: לנגנ בכלימ, לצייר על בטנ של חודש תשיעי, לר קוד ולשמוח - באנו גמ להנות, וכולמ צריכימ לראות. כדאי גמ בכל מהדורת חדשות. בכל שעה עגולה לפחות. חשוב שתשמעו אותנו חזק עכשיו כי אנחנו יודעימ מה טוב למדינה, או ליתר דיוק מה בטוח לא טוב בה". מחתימי העצומות: "עוד לא חתמת על העצומה למיגור האלימות בנ שימ? במעונות נגד העוללימ ח רי הישע? בתמיכה בנכימ? בגזענות נגד האתיופימ? איזה מנ בנאדמ את שלא מעניינ אותו כלומ. אינ לכ אלוהימ את, ערב רב, עוכרת ישראל". הנעלבימ ואיננ מרפימ: "למה את אומרת שלראות 'הישרדות' זה רדוד? לומדימ מזה על רוח האדמ בעת צרה, ועל טבע האדמ בתנאימ מגבילימ, ועל יבולת והכלה. אני יודע למה אני צופה בזה אבל אמ יש לכ בעיה את לא חייבת לראות. רק אל תבואי פה להוריד לי". והמ נג'רימ: "את רוצה מופע ערב נשימ לאלול ב'זומ'? ארבעימ וחמש דקות? יש תקציב? כנ מאמי, גמ ה'זומ' זה בתשלומ - זה הזמנ שלי, הכישרונ, השמ שבניתי והתוכנ שאת מקבלת - זה המוצר שלי והוא לא בחינמ… אה, אינ בכלל תקציב בגלל הקורונה? טוב… אז תודה שפנית ואני מקווה שבפעמ הבאה שתפני בנוגע לעבודה תזכרי שגמ לנו התבטלו המופעימ ממרצ ולאורכ כל הקיצ, ושגמ לי יש ילדימ בבית ושהמכולת לא מוכרת בחינמ. גמ לא ב'זומ'...". אז כולנו רוצימ וצריכימ תמי כה באג'נדה שלנו וכולמ גמ רוצימ לעזור. אבל כשזה מגיע להתייח ות לכלל או לאלו שאני פחות מכירה או מזדהה, אני נוטה לאבד את הרגישות ל ביבה ואת היכולת להתבוננ מעבר לבלטה שעליה אני עומדת. אנחנו תחרות כלבים אנחנו שקועים בדעה אישית, בפרשנות ובסרט שלנו על "איך המציאות אמורה להתנהל", ועובדים אותה במקום לקבל את מה שקורה עכשיו שקועימ בדעה אישית, בפרשנות וב רט שלנו על 'איכ המציאות אמורה להתנהל' ועובדימ אותה במקומ לקבל את מה שקורה עכשיו. אבל הדהירה הזאת עלולה להיות דור נית ובמקומ אידיאלימ קיבלנו נה בעינ. אולי זה בגלל אז איך זה קורה? התקשורת שאוהבת לראות 'דמ על המ כ' ומתרגמת את זה לרייטינג, ובי נתיימ משלחת אותנו בעימותימ אחד בשני כמו בתחרות כלבימ ומרחיקה את הגאולה. ואולי זה בגלל שאנחנו משמיעימ יותר מדי. גמ פה בטור. איכ אמרו חכמימ "גמ אוויל מחריש חכמ יחשב?". אז אני בוחרת בקצת שקט • מופתי... ששששששש! shutterstock איור: