שביעי

04.09.20 | ט"ו באלול תש"ף | 409 גיליון שביעי | 22 ב עוד שבועיימ בדיוק המוני בית ישראל יתכנ ו לתפילות ראש השנה. בקשות הבריאות והפרנ ה, לצד התחינה 'מנע מגיפה מנחלתכ', ייאמרו בימימ הנוראימ ביתר כוונה. אלא שהמילימ 'המוני בית ישראל יתכנ ו', שהפכו מובנות מאליהנ בשנימ עברו, טומנות בחובנ אירוע מורכב שדורש היע רכות בשלל תחומימ; גמ עתה, זמנ קצר כל ככ לפני פרוש השנה החדשה, רב הנ תר על הגלוי ולא ברור לגמרי איכ התפילות ייראו ובאיזה אופנ יתנהלו. "במילה אחת - טירופ", מתאר יו י זעפרני, גבאי בית הכנ ת ע"ש ש"י עגנונ בירושלימ, שבשנה רגילה מתפללימ בתפילת 1,200- מארח כ נעילה ביומ הכיפורימ. "קודמ כל, אני מקווה שהשכונה שלי לא תהיה אדומה, ושלא י גרו כאנ את בתי הכנ ת. זו גזירה שהציבור לא יוכל איש בבית 50 לעמוד בה. אני שמ בשני מניינימ בחוצ ועוד 200 , הכנ ת במנייני ותיקינ. בנו פ, יש לי 200 כבר שישה מתפללימ שמוכנימ לארגנ מנייני משפחות, ואני מאמינ שנ ת דר. אני חנוק, אבל אינ ברירה". נשמע כמו מבצע צבאי לכל דבר.  "תבינ, עשינו הצללה בחוצ, הזמנו שני מזגנימ ניידימ, מאווררימ ומאות כי אות, והכל מכ פי בית הכנ ת. נהיה חייבימ להקפיד על זמנימ. בכל שנה יכולנו להיות גמישימ עמ ותי קינ, אבל השנה כל חמש דקות הנ קריטיות. אמ 'אנעימ זמירות' לא מ תיימ בזמנ, תהיה פה התקהלות עצומה של אנשימ". 1,200 ובכל זאת, איפה תכני  מתפללימ בנעילה? "נעילה זה הפחד הגדול שלי. אני לא יודע איפה אנשימ ייכנ ו. לא לוקימ פתרונימ. עלתה לי מחשבה לארגנ מדרגות של אוטובו ולהכ שיר את הגג לתפילה, אכ לצערי זה לא ה תדר. בכל נדרי נתחיל להריח את השטח. במנחה, קצת לפני נעילה, אתחיל להזיז אנשימ. מבחינתי, שי תפללו על הכביש. אינ לנו ברירה, זו מלחמה. עמ המזל שלי, ב ופ אני זה שאיכנ לבידוד בחגימ". מה לגבי קיצור תפילות? עומד  על הפרק? "במניינ המרכזי לא נקצר, אבל במניינימ אחרימ נעשה את זה. אינ ברירה. הבעיה פה היא שכל אחד לעצמו. הייתי מצפה מהרבנות הרא שית להגיד מה עושימ, איפה אפשר לקצר. באותו עניינ, נשמע להמ הגיוני שעכשיו מעבירימ שופ רות מאחד לשני? איפה המ שיגידו שכל אחד יביא שופר מהבית? שע דיפ לוותר? לצערי, המ לא קיימימ. מישהו מהציבור הדתי מתלוננ על המצב? רק החרדימ נלחמימ בש בילנו. אני אומר את זה בצער - אנחנו לא מעניינימ אפ אחד". אני לא קוסם הביקורת של זעפרני, על ככ שאינ מתווה אחיד וברור לכל המתפללימ בישראל, מקבלת משנה תוקפ כש מעמיקימ ומנ ימ להבינ לאנ הרוח נושבת. מתברר כי כל רשות מקומית צריכה לנהל את האופרציה הזו בנפ רד. ואולי זו הדרכ המתבקשת? "אני לא ישנ כל ככ טוב בלילות", מודה הרב אהרנ כ"צ, מנהל שירותי הדת בעיריית רמת גנ. "אנחנו חיימ בתקופה מאוד מיוחדת, שבה אתה לא יודע מה יהיו ההוראות מחר. אני לא רוצה להאשימ אפ אחד, אבל לנו, כשירותי דת שצריכימ להתארגנ לחגימ, זה יוצר מצב בלתי אפשרי. אני לא קו מ, אני לא יכול ליצור יש מאינ. אנחנו מנ ימ להתכוננ למצבימ בירימ. "יש לנו בית כנ ת עמ אולמ מרכזי מ"ר באולמ 180 מ"ר ועוד 400 של שלידו; זה בלתי הגיוני לחלוטינ שב אנשימ, וזה 20 מקומ כזה יתפללו רק לא מתקיימ בשומ מקומ אחר. הייתי במ עדה, ראיתי איכ יושבימ שמ. אני רוצה הרבה פחות בבית כנ ת". ובכל זאת, איכ אתמ נערכימ לת  קופה המאתגרת? "כבר לפני חודשיימ פניתי לראש העיר. בניגוד לערימ אחרות, אני ידעתי שהחגימ ב ופ יבואו", אומר הרב כ"צ בחיוכ. "כאנ המקומ לומר שהעירייה נוהגת בשירותי הדת ברו חב שאני לא מכיר. יש פתיחות בלתי רגילה. קיימנו ישיבת זומ של כל הנהלת העיר, עמ ראש העיר, גניו, מנכ"לימ ואנשי ביטחונ, ולאחריה פנינו לכל בתי הכנ ת וביקשנו שיר כזו את הדברימ שהמ צריכימ בשביל להצליח להתנהל. "רשמנו את כל הבקשות, והתחייבנו לאלפי כי אות ומאות מזגנימ שעי תסמיני התקופה: קורסים מזורזים לחזנים ולתוקעים בשופר ”כל בית כנסת צריך להרגיש את הדופק הרב דוד סתיו: החברתי והרוחני. עברנו פיוט אחר פיוט ודנו איזה הוא חלק בלתי נפרד מהתפילה ואיזה הוא תוספת. את ’ונתנה תוקף' השארנו, כי עבור המתפללים הוא לב התפילה"