שביעי

23 | 04.09.20 | ט"ו באלול תש"ף | 409 גיליון שביעי , לירון מולדובן 90 צילומים: יוסי זליגר, דוד כהן - פלאש ריית רמת גנ קנתה. כולמ קיבלו את הציוד. בעזרת השמ ניתנ מענה לרוב מוחלט של הקהילות. שמעתי שערימ אחרות מתקשרות לחברות ציוד, ונ ענות שעיריית רמת גנ לקחה הכל". לאור המגבלות, יהיו הרבה יותר  מניינימ מאשר בשנה רגילה. "אנחנו מבינימ שיהיו הרבה מנייני חצרות, והצענו קור למי שרוצה לתקוע בשופר. החזנ ישראל רנד התנדב לתת שיעורימ לבעלי תפילה, על מנת שגמ אנשימ שלא התפללו עד היומ - יהיו מ וגלימ להיות חז נימ. אנחנו רוצימ לשמור על אווירת החגימ. בנו פ, קבענו מ פר מקומות ברחבי העיר שבהמ תהיה תקיעת שופר מרכזית, ככה שכל אדמ יוכל לצאת לידי חובה". נו פ על כל ההיערכות הטכנית, הרב כ"צ מבינ שיש צורכ לקצר את התפילה. "בדאגה לבריאות האנשימ יש לא פחות אחריות מאשר בדברימ האחרימ. כתבתי נו ח של קיצור הת פילה, גמ לאשכנזימ וגמ ל פרדימ. הצעה מ ודרת שאעביר בינ הגבאימ - מה צריכ לומר בכל מקרה, ומה אפשר לומר כהמלצה. באופנ כללי, הקיצור יהיה בפיוטימ. לא הייתי רוצה שאנ שימ יישבו שעות בחוצ ביומ כיפור". אתה לא חושש ליצור כאנ תקדימ  לדורות הבאימ? פרצה מגיפת כולרה 1831 "בשנת בפולינ ובמזרח גרמניה, והגיעה גמ לעיר פוזנ שהייתה עירו של גאונ יש ראל, רבי עקיבא איגר. הוא נתנ שמ הוראות מדהימות איכ להושיב אנשימ בבית הכנ ת, חילק למקומות זוגיימ ואי זוגיימ, ונתנ הוראה שחלק יגיעו בראש השנה וחלק ביומ כיפור. הוא העמיד שוטרימ מצד השלטונ שיאכפו את זה. ניתנו גמ הנחיות לקיצור הת פילה ולדילוג של חלקימ ניכרימ מנ הפיוטימ. אני מחזיק בידי את המח זורימ שלהמ. אני יודע בדיוק איכ המ התפללו ואני יכול לומר שמה שאני מציע הוא הרבה פחות דרמטי". המוקד עובר לאדם הפרטי גמ בארגונ רבני צהר הבינו שיש צורכ לקצר את התפילה, ובשבוע שעבר התכנ ה מועצת הרבנימ לדיונ בעניינ. "היה לנו ברור שיהיו מקו מות שיהיה קשה לקיימ בהמ תפי לה ארוכה, ואנשימ לא יוכלו לחבוש מ יכה לאורכ זמנ", מ ביר יו"ר צהר, הרב דוד תיו. "חשוב לי לומר שה דברימ המ בגדר המלצה, זה לא 'כזה ראה וקדש'. ברור שאינ דינ מניינ 8- בבוקר בגוש עציונ כמניינ ב 6- ב בבוקר בפתח תקווה. צריכ להפעיל שכל ישר, ואנחנו רק פותחימ אפ שרויות. כל בית כנ ת צריכ להרגיש את הדופק החברתי והרוחני של המ תפללימ. "עברנו פיוט אחר פיוט ודנו איזה הוא חלק בלתי נפרד מהתפילה, ואיזה הוא תו פת מאוחרת. עמ זאת, יש פיוטימ שמבחינה הלכתית המ לא הכי חשובימ, אבל עבור המתפללימ המ לב ליבה של התפילה, נניח 'ונתנה תוקפ'. הרגש הדתי לא מאפשר לאדמ לעבור את החגימ בלעדיו, ולכנ השארנו אותו. לעומת זאת, פיוטימ כמו 'מלכ עליונ' אפשר ונכונ להקל במידת הצורכ. מעבר לזה, המלצת נו היא להוריד 'מי שברכ' ושחזנימ שאוהבימ להתחזנ יקצרו במנגינות". הקיצורימ לא יהפכו לעובדה  בשטח גמ בעתיד, כשנחזור לשגרה? "יש הלכות לחולימ ויש הלכות לבריאימ. אמ מחללימ שבת על חולה, אז גמ בריא יבוא ללמוד מזה? זו לא דרכה של תורה. אנחנו צריכימ לדאוג שבתי הכנ ת יהיו מקור לחיימ ולא מקור להדבקות. אתה יודע, בארה"ב, ראש הישיבה יוניבר יטי הורה שצריכ לשאופ לשעה וחצי תפילה ולהוריד הכל. אנחנו דיברנו על שעתיימ וחצי או שלוש שעות". בכלל אפשרי לחוש השנה את  אווירת החג הרגילה? "אני חושב שכנ, אבל זה מצריכ המונ עבודה אישית. מי שלא יעשה את העבודה הזו, ראש השנה יעבור עליו בעיתונימ. השנה, בניגוד לש נימ קודמות, הקהילה היא לא מקור הכוח. התפילות יהיו יותר קצרות, עמ פחות אווירה ופחות דרשות, מה שאומר שעיקר המשימה עובר מה קהילה לאדמ הפרטי. אמ האדמ לא יתכוננ, לא יהיה חג. אמ הוא לא ישיר, לא תהיה שירה. אמ הוא לא יגיד דברי תורה, לא תהיה אווירה. "אבל צריכ לומר שלצד ה כנה, יש פה גמ הזדמנות עצומה. התפילות מאפשרות לנו השנה התבוננות יותר עמוקה במילימ שאנ חנו בדרכ כלל שוכחימ. 'מי ברעש ומי במגיפה', 'אבינו מלכנו, מנע מגיפה מנחלתכ'. אנחנו רואימ את המגיפה מול העי ניימ, והתפילה יכולה להיות מאוד אותנטית. נו יפ לזה שההתבוננות במצב הלא פשוט שמתרחש במדינת ישראל ברמה הפוליטית אמור לעורר • לתפילה". י הגיעה לעירו 1831- ”מגיפת הכולרה ב הרב אהרן כ"ץ: י של רבי עקיבא איגר, שהסביר איך להושיב אנשים, הורה י שחלק יגיעו בראש השנה וחלק ביום כיפור, העמיד י שוטרים שיאכפו וקיצר את התפילה הרבה יותר מאיתנו" יוסי זעפרני מתפללים בשגרה. והשנה? 1,200 בית הכנסת ע"ש עגנון בירושלים