שביעי

04.09.20 | ט"ו באלול תש"ף | 409 גיליון שביעי | 8 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … בעודי כו תכונה ערה מסביבי, תבת שורות אלו. כל ילד וילקוטו, עמ רשימת הפריטימ הנדרשימ בתוכו. כל אחד עמ פרימ חדשימ שעטפ והד ביק, מדבקות שעליהנ שמות הילדימ והמקצועות, התרגשות לצד מתח גדול לקראת היומ המיוחל, היומ הראשונ ללימודימ. השנה זה מרגיש קצת אחרת, קצת יותר מבולבל ומבולגנ. מינ חשש שאולי קצת שכחנו איכ נכונ להתנהל כמו בחיימ הקודמימ. יש מינ פחד מוי כזה שהיומ הראשונ יהיה גמ האחרונ לחזרה לשגרה. ובכלל, המילה הזו - שגרה - קיבלה תפנית כל ככ חדה השנה, שא ב פטמבר מה להצהיר 1- פילו ה שעליו מדובר. אלו שקיבלו ויש את המורים. השבוע את ילדינו, שעמלו כל החופש על מתווימ שונימ של שנת הלימודימ, מבלי לדעת בוודאות באיזה מהמ יב חרו לב ופ. אני רוצה ל פר לכמ על המורות בבית ה פר של בנותיי. לפני כמה שנימ, כשעוד הייתי מורה בעצמי, זכיתי להיות חלק מהצוות החינוכי המדהימ הזה; מורימ שכל רגע ורגע מחייהמ מוקדש למחשבה על תלמידי ותלמידות בית ה פר; מורימ ומנהלת שמשקיעימ מזמנמ בשליחות עצומה גמ בדברימ הפחות קשורימ אליהמ. אחרי שרזיאל נרצח, המורות בבית ה פר קיבלו על עצמנ לעשות ביניהנ תורנות עוגות לשבת בשבילנו. התו רנות הזו, כמעט שלוש שנימ אחר ככ, עדיינ קיימת. הנ עדיינ מגיעות אלינו, שבת אחרי שבת. גמ בתקופת הקו רונה, כשבקושי ראינו פרצופימ זרימ בביתנו, הנ הגיעו כל אחת בתורה, עמ עוגה מושקעת יותר מקודמתה, עד כדי ככ שלפעמימ אני ממש מתביישת לא פות בעצמי, בידיעה שהעוגה שלי תפ יד בגדול לעוגה המתארחת. זה אולי נשמע פעוט, פרט שולי בחיי. אולי זה גמ נשמע קצת מוגזמ שאני משייכת לצוות בית ה פר תכו נות מלאכיות ומהממות רק בגלל עוגה לשבת. אבל זה הרבה יותר מזה. מבחינתי, בהבאת העוגה, פשוטה ככל שתהיה, יש אמירה ברורה שכל צוות בית ה פר חתומ עליה: אנחנו כאנ, תמיד זמינימ בשבילכ, תמיד מ בירימ פנימ. אנחנו נדאג תמיד ליזומ איתכ קשר עקבי כדי שבבוא היומ, אמ תצטרכי, לא תרגישי לבד. לפעמימ במלאכימ. כל אחד נתקל באנשימ טובימ כאלו, שבלעדיהמ מ ע החיימ היה הופכ למשא כבד והרבה פחות נ בל. לפעמימ, אותמ המלא כימ, שליחיו של מקומ, יהיו עוברי בשבח המורים אחרי שרזיאל נרצח, המורות בבית הספר עשו ביניהן תורנות עוגות לשבת בשבילנו. כמעט שלוש שנים עברו, והן עדיין מגיעות אלינו מדי שבוע. זה אולי נשמע כמו פרט פעוט ושולי, אבל זה הרבה יותר אורח תמימימ וחד פעמיימ. לא מודעימ להיותמ מלאכימ. לפעמימ דווקא יהיו אלו הקרובימ אליו ביותר. כל אחד משמש לפעמימ גמ בתורו כמלאכ. אמ זה במעשה גדול חד פעמי לאחר, או במעשה אחד קטנ, תמי וק בוע. ככה נוהג ריבונו של עולמ, ככה הוא דואג שכל אחד ישמש לפעמימ קצת שליח בעולמו, ובככ יהפוכ אותו למקומ נעימ וטוב לחיות בו. בפתחה של שנה אני רוצה להגיד תודה לאותו צוות מופלא שאליו אני מכני ה את בנותיי לשנת לימודימ נו פת, על הזכות הגדולה שזכינו, ילדיי ואני, שהמ יהיו לנו לתמיכה ולשותפימ • מבחירה במ ע הארוכ של חיינו.