שביעי

18.09.20 | ערב ראש השנה תשפ"א | 411 גיליון שביעי | 14 צילום: אהרן דרמון משה ויסטוך השד העדתי יצא מהסידור תפילה אשכנזית או פיוט על פי עדות המזרח? קריאה ספרדית יותר ויותר קהילות בישראל מבטלות • בתורה או סליחות בנוסח פולין? את החלוקה העדתית, ומשלבות בתפילה מנהגים ממקורות שונים "תפילת יומ הכיפורימ היא הכי קשה ומורכבת, אכ בשאר החגימ אינ שומ מניעה שאשכנזימ ו פרדימ ית פללו יחד", פו ק יהושע פנח י, מיי ד ומנהל עמותת 'יחד שבטי ישראל'. מבחינתו, אינ עוד צורכ במניינימ המחולקימ לפי עדות. לשמ ככ הוא הגה ידור מיוחד, שזכה לברכתמ של רבנימ מובילימ, במטרה לאפשר לקהילות השונות להתפלל במניינ אחד. "כשהקמנו את העמותה, לפני חמש שנימ, המטרה הייתה להראות לציבור הדתי והמ ורתי שאינ הבדלימ כל ככ גדולימ בנו חי התפילות, ולעודד כמה שיותר מניינימ להתאחד ולהתפלל יחד", מ פר פנח י. "אנחנו לא מנ ימ לעמעמ את מ ורת המתפללימ, אלא אדרבא, לאפשר לכולמ להתפלל יחד, תוכ שמירה על נו ח אבותיהמ". לדברי פנח י, "אבא שלי, שהוא פרדי, יכול לשמור על המנהגימ והפיוטימ שלו גמ במניינ האשכנזי שבו הוא נוהג להתפלל. אכ זו לא המטרה היחידה, כי לא רק הפרוצדורה חשובה. חשוב לנו לאחד בינ מניינימ מעדות שונות, לא באמצעות נו ח אחיד, אלא בנו ח שמשלב את כולנ ויאפשר לכל המתפללימ להכיר את המנהגימ והמנגינות של כל העדות". ה ידורימ שהפיקה העמותה )ללא כוונות רווח( יצאו לאור בנו חי פרד, אשכנז ועדות המזרח, כשבכל אחד מהמ משולבימ קטעי תפילה השייכימ לעדות אחרות, והמ חלק מובנה ובלתי נפרד מהת פילה. לאחרונה יצאו ידורימ הכוללימ את תפילות ימות החול, שבתות ושלושת הרגלימ, עליהמ ה כימה שורת רבנימ דוגמת הרב מאיר מאזוז, הרב יעקב אריאל, הרב שמואל אליהו, הרב חיימ דרוקמנ, הרב דב ליאור והרב שלמה עמאר. ה ידורימ נרכשו על ידי מ פר ניפימ בתנועת בני עקיבא וקהילות שונות מירושלימ, רחובות, ירוחמ, רעננה, נתיבות וערימ נו פות. "המתפללים בוחרים בנו" אחת הקהילות הוותיקות שמשלבת לכל אורכ השנה תפילות מאוחדות לכלל העדות היא קהילת כורזינ שבשכונת נחלאות בבירה. "כשהקמנו את בית הכנ שנימ, התחלנו לשלב בתפילות את הנו 13 ת, לפני חימ השונימ, במיק שבנינו לעצמנו כדי לתת ביטוי לכולמ", מ פר ראש הקהילה, אהרנ דרמונ. "כיומ, אנחנו משתמשימ בעיקר ב ידורימ החדשימ. בעידנ 100- שלפני הקורונה, בכל ערב שבת הגיעו יותר מ מתפללימ, והתפילה הכילה את כל הנו חימ, זרמה ונתנה מקומ לכולמ". גמ א פ בנ עטר, ממיי די מניינ 'שמחת משה' ברחובות, משוכנע שאינ יותר מקומ למניינימ עדתיימ. "בהגדרה, אנחנו בית כנ ת רב עדתי. זה היה הטריגר להקמתו, וזה תנאי מקדימ לקהילה". בבית הכנ ת, שעד פרוצ המגיפה מתפללימ, נוהגימ זה תשע שנימ 200- הכיל בכל שבת כ לשלב את כל הקטעימ, המנגינות והפיוטימ שיש. "זה מתחיל עמ קבלת שבת בנו ח קרליבכ", אומר בנ עטר, "ממשיכ בערבית פרדית, ולמחרת שחרית פרדית, קריאת התורה משולבת ומו פ אשכנזי". לדבריו, מדובר בהצלחה גדולה. "בניגוד ליישובימ קטנימ, ששמ לפעמימ מכורח המציאות יש רק מניינ אחד שנותנ ביטוי לעדה אחת בלבד, אנחנו נמצאימ במקומ שבו מימינ יש חמישה בתי כנ ת פרדימ ומשמאל חמישה אשכנ זימ, ועדיינ אנחנו המניינ הגדול ביותר בעיר. המתפללימ בוחרימ בנו. אנחנו לא מניינ שהוקמ בדי עבד, אלא מלכתחילה ומבחירה. זה • ה'אני מאמינ' שלנו". "מיקס שנותן ביטוי לכל אחד". תפילה בקהילת כורזין בירושלים, לפני הקורונה אנחנו לא מנסים לעמעם את מסורת המתפללים, אלא אדרבא, לאפשר לכולם להתפלל יחד תוך שמירה על נוסח אבותיהם יהושע פנחסי צילום: יוחאי סמט הסידור שמאגד את כל הנוסחים צילום: יובל אוהלי