שביעי

18.09.20 | ערב ראש השנה תשפ"א | 411 גיליון שביעי | 16 דביר עמר שנים 66 קול השופר מהדהד אחרי בימיו הראשונים של קיבוץ שעלבים, התעקש ברוך עמנואל לזכות , הוא זוכר 91 גם עתה, בגיל • את רועי הצאן בשמיעת קול שופר היטב את הקולות שבקעו ושהבקיעו את לבבות התושבים , ימי הקמת הקיבוצ 1954 , ראש השנה, תשט"ו הדתי שעלבימ, שנחשב 'יישוב פר' הקרוב לגבול. רוב תושביו התפרנ ו אז בעמל רק כדי לשרוד. "מצ בנו הגשמי היה קשה מאוד, ובקיבוצ יפרו בהומור שלתרנגולות תקוע כינ בישבנ, כי הנ מטילות רק חצאי ביצימ". כשראש השנה התקרב, לא ידעו רועי הצאנ בקיבוצ כיצד יתקעו בשופר, מכיוונ שביצעו את עבודתמ בש דות ה מוכימ, והצטערו מאוד על ככ. כששמע על ככ בעל התוקע של שעלבימ, ברוכ עמנואל, הוא החליט להירתמ למשימה. "המשק היה למעלה, ולמטה היה דיר הכבשימ", נזכר . "הרועימ יצאו מוקדמ בבוקר 91 עמנואל, כיומ בנ לשדות, והיה חשש שיחמיצו את זמנ התקיעה כשיחזרו לקראת הערב, אבל המ רצו להתחבר לראש השנה. עוד תקיעות בשופר בעו 30 לפני שהגיעו ליעדמ, תקעתי צמה רבה". תקיעותיו של עמנואל הותירו רושמ גדול. "השופר היה טוב מאוד וקולו נשמע למרחוק, והרועימ הודו לי על ככ ושמחו מאוד", הוא נזכר בחיוכ. "מיד בתומ הת קיעות הייתי חוזר לקיבוצ להתפלל. לא היה מניינ אחר. מה שהפתיע אותי במיוחד היה שאנשי הקיבוצ התפעלו מתקיעת השופר. "אחד מהמ אמר לי שבעיני אנשי הקיבוצ, זה היה כעינ מעמד הר יני קטנ. הופתעתי מככ. א תר של זינגר, אשתו של רב הקיבוצ מאיר שלזינגר, יפרה לי שבחמש וחצי בבוקר, כשבקושי התעוררה משנ תה, היא שמעה את קול השופר וזה חיבר אותה לראש השנה. עד היומ, כשאני מ פר את ה יפור, זה מעורר בי שמחה גדולה". השופר עדיינ קיימ?   "השופר קיימ, אבל לפני מ פר שנימ הוא התקלקל. נוצר בו דק, ואי אפשר לתקוע בו כמו שהייתי תוקע בו מדי שנה. נותרתי בעל התוקע בשעלבימ עד שעזבתי ."1966- את הקיבוצ ב נס חנוכה בשואה עמנואל ורעייתו מתגוררימ כיומ במושבה הגרמ 43- נכדימ ו 30 נית בירושלימ, ולהמ חמישה ילדימ נינימ. החיוכ הקבוע, שלא מש מפניו, מ תיר במעט את מה שעבר עליו בילדותו. "עברתי את השואה, 1951 ק"ג", הוא מ פר. בשנת 24 שקלתי 15 ובגיל עלה ארצה, ובמשכ שנימ רבות שימש מרכז עבודות השדה של הקיבוצ. מיומ הגיעו לירושלימ עבד כמנהל הרכש של בית החולימ שערי צדק, ואחר ככ ניהל חנות למזונ, 'מטעמ חפצ חיימ'. "במהלכ כל חיי השתדלתי להיות אדמ ישר. כשהייתי בקור מנהלי קניות, היו שמ אנשימ מכל מיני חברות גדולות, וכולמ דיברו על ככ שהציעו להמ שוחד והמ לקחו. אני חייכתי ואמרתי להמ: הגאווה שלי היא שמעולמ לא לקחתי שוחד". עמנואל אומר כי מעבר לחיבור המיוחד שיש לו לראש השנה, הוא אוהב במיוחד את חג החנוכה. "חלמתי לב נות חנוכייה מ תובבת ולארח כמה שיותר אנשימ, כדי 15 שישמעו על הנ הפרטי שלי - כיצד ניצלתי בגיל מלעלות לרכבת האחרונה לאושוויצ. מדי שנה מגיעימ עשרות אנשימ וילדימ מדי יומ בחג, ואני מחלק להמ ממתקימ. בשנה שעברה קנינו כמות עצומה של קרמבו לחלק, והכל אזל בתוכ כמה ימימ. העיקר שתהיה לכו • לנו שנה טובה ומתוקה". "מעורר בי שמחה גדולה". ברוך עמנואל עם בני משפחתו השופר היה טוב מאוד וקולו נשמע למרחוק, והרועים הודו לי על כך ושמחו מאוד. אחד מאנשי הקיבוץ אמר שבעיני רבים, זה היה כעין מעמד הר סיני קטן ברוך עמנואל