שביעי

25.09.20 | ז' בתשרי תשפ"א | 412 גיליון שביעי | 24 הטענה היא שבתי החולימ עו  מדימ בפני קרי ה, ולכנ נדרש גר. ”רוב בתי החולימ לא נמצאימ במצב הזה. אני מבינ שיש כמה בתי חולימ בצפונ שנמצאימ באי פיקה. מהלכימ עלינו אימימ בנושא הזה ול דעתי זו הגזמה". נומה עוצר לרגע ושוקל מילימ. ”יכול להיות שנגיע לזה מתישהו, אבל אז לא נצטרכ לה ביר למה עו שימ גר ומה ההיגיונ בזה. העובדה היא שאנשימ לא מאמינימ לאופנ קבלת ההחלטות, כי המ מרגישימ שהתמונה שמציגימ בפניהמ אינה מדויקת. המפתח כדי להצליח להת מודד עמ דברימ מה וג הזה הוא שי תופ פעולה נרחב, עמוק ככל האפ שר, עמ הציבור". אבל נראה שהציבור הישראלי  פשוט לא מיישמ את ההנחיות. ”בגל הראשונ כולנו היינו בט ראומה. כיומ אנחנו פחות מבוהלימ, ולכנ צריכ לרתומ את הציבור בדרכ של הבנה והפנמה: לשתפ, לה ביר, לתגמל התנהגות נכונה. אכי פה איננה הפתרונ העיקרי. רתימה של הציבור היא הפתרונ, והאכיפה צריכה להיות שמורה למקרימ קיצו ניימ. רוב הציבור דווקא קשוב ומבינ עניינ. אכפת לו מההורימ, מה בימ ומה בתות שלו. אמ נצליח ליצור הזדהות ציבורית עמ המאבק, נוכל לנצח". אחד מראשי הקבוצות הח ידיות אמר לו שחשוב שח ידיו יחייכו במה לכ עבודתו בבני ברק. ”הוא ה ביר שחיוכ זה לא פחות חשוב מכל דבר אחר, ויש בזה משהו. ברגע שהאנשימ שלי, האנשימ ביבי, שמחימ, אז נצ ליח יותר ונהיה בריאימ יותר. צריכ ללכת עמ הציבור ולא נגדו". לימוד תורה כשירות לאומי נומה השתחרר מהצבא לפני שנ תיימ, וזמנ קצר לפני שנחת בבני ברק הוא ע ק בפרשת זיופ נתוני גיו החרדימ לצה"ל. ”הרמטכ"ל פנה אליי בבקשה שארכז ועדת בדיקה בנושא. במשכ שלושה חודשימ הובלתי את בדיקת התנהלות הצבא, ואפ הגשנו המלצות להמשכ הטיפול בתחומ". וגיית גיו החרדימ קצת נשכחה  בשל המגיפה, אבל לא נפתרה. ”כבר פעמיימ חוקק חוק בנושא, וזה לא הביא לגיו חרדימ. חד מש מעית, אני חושב שהדרכ שצעדו בה אינה הדרכ הנכונה. בעיניי, כל נער ונערה בישראל, ולא משנה מה אמו נתמ או דתמ, צריכימ לשרת שירות למענ החברה, בינ אמ זה בעי וקימ חברתיימ ואזרחיימ ובינ אמ בשירות צבאי-ביטחוני. כל אחד צריכ לת רומ בהתאמ לרצונות ולכישרונות שלו, ובהתאמ לצרכי מערכת הבי טחונ". על פי המודל שהציעה הוועדה בראשותו, המדינה צריכה להח ליט מהו שירות חובה וכמה זמנ הוא נמשכ. ”אמ מדינת ישראל תחליט שלימוד תורה הוא חלק ממגוונ השי רות החברתי-אזרחי, זה בהחלט יכול להתממש לאותו פרק הזמנ שנקבע לשירות שכזה". לימוד תורה כשירות לאומי?  ”זה חלק מהמודל שהצענו, אבל רק בנוגע לעילויי תורה. מי שאיננו כזה, יכול לשרת במד"א או בארגו ני הצלה אחרימ. תארי לכ שעכשיו היו לנו צעירימ רבימ בשירות אזרחי שהיו יכולימ לעזור לנו בטיפול במ גיפה! לא היה צורכ להביא את פיקוד העורפ לכל מקומ. הצעירימ שבאימ מתוכ הקהילה יודעימ את הקודימ, את השפה ואת הכללימ שלה, וזה יכול להיות יוע גדול". הוא לא פוטר משירות לאומי גמ את המגזר הערבי: ”לא צריכ לוותר בהקשר הזה לאפ אחד. שירות לאומי בתוכ המגזר הערבי יכול להיות דבר נפלא". אחת הטענות, בעיקר בתוכ הצי  בור החרדי, היא שהצבא לא מעו ניינ בגיו חרדימ. ”החרדימ שמעוניינימ להתגיי , צה"ל בוודאי מעונינ בהמ. בכל מקרה, אני חושב שמי שלא רוצה לשרת - ולא משנה מאיזה מגזר הוא - ממילא לא משרת, לא במי לואימ ולא ב דיר. אינ שירות בכ פייה, ולא רק אצל החרדימ. איש לא משרת בגלל החוק. אנשימ מתגיי ימ כי אכפת להמ והמ מעוניינימ לתרומ. לצערי, נוצרו כאנ כל מיני עיוותימ מיותרימ לחלוטינ בנושא". הוצע לכ לשמש כפרויקטור  הקורונה ו ירבת. מדוע? ”חשבתי שצריכ לנהל את האירוע בצורה מ וימת, ולא הצלחתי להגיע להבנות בנושא עמ משרד הבריאות ועמ המטה לביטחונ לאומי. יש לי תפי ת עולמ איכ נכונ לנהל את המשבר הזה, והיא שונה מהגישה של משרד הבריאות. זה לא עניינ אישי, ולראיה, אני מנ ה לעזור בכל מה שאני יכול. אני מאוד מקווה שנצ ליח לצאת מהמלחמה בנגיפ כשידנו על העליונה, ועמ כמה שפחות נזקימ • בכל התחומימ". כמדינה, לא למדנו לקח ולא השכלנו לשפר את תפקודנו. היינו צריכים לבנות את המערכת בימים הרגועים. עכשיו, תוך כדי התפרצות, זה הרבה יותר קשה, ואנחנו נאלצים לעשות צעדים דרסטיים מדי "תארי לך שהיו צעירים בשירות האזרחי שיסייעו בקורונה". נומה כא־ לוף פיקוד המרכז 90 צילום: גרשון אלינסון, פלאש