שביעי

23.10.20 | ה' בחשון תשפ"א | 415 גיליון שביעי | 16 הדיונ בינ מוטריצ', ופר וחברימ נו פימ במפלגה לבינ הרבנימ נמשכ כשעה וחצי. הועלו בו טענות, קו שיות, ברות ותשובות, והשתתפו בו, בינ היתר, הרבנימ חיימ דרוקמנ, שמואל אליהו, זלמנ מלמד, יהושע שפירא, דוד דודקביצ', חיימ גנצ וש מעונ כהנ; לא כולמ מזוהימ עמ האיחוד הלאומי, אכ כל אחד הביע את דעתו. ”זה נבע מתוכ רצונ לקיימ התייעצות ערכית ורבנית, ולא להצטמצמ לפנ הפו ליטי והמפלגתי", מעיד גורמ המעורה בפרטימ. "נדהמתי לראות כיצד הרבנימ מקשימ אחד על השני, מביאימ מקורות, מצטטימ פ ו קימ וגמרות, ומעל הכל מקשיבימ אחד לשני ומכבדימ זה את זה. זה היה ממש לימוד בעיונ", מ פר אחד ממשתתפי הדיונ. "גמ בצלאל ואופיר שאלו שאלות והקשו מהעולמ והזווית שלהמ". הרב שהירבה להסתייג האפשרות להצבעה נגד הה כמ, לנוכח דחיקת נושא הריבונות, ירדה די במהירות מעל הפרק בט ענה, שאותה הוביל הרב דרוקמנ, ולפיה הנושא לא היה מקודמ כנראה גמ ללא ה כמ השלומ. "ודאי שאני מצטער שאינ עכשיו ריבונות", אומר הרב דרוקמנ ל'שביעי', "אבל למענ האמת שאלנו - אמ לא היה ה כמ עכשיו, האמ הייתה ריבונות?". לדבריו, "מובנ שצריכה להיות רי בונות, אבל הפעמ אינ קשר בינ הד ברימ. למה צריכ לתלות את התמיכה שלנו בה כמ בנושא הריבונות? הרי כשהנשיא טראמפ יצא עמ תוכנית המאה, ממשלת ישראל הייתה צרי כה להחליט כבר אז, עוד כשאמריקה ה כימה, על החלת הריבונות, וזה הלכ ונדחה בלי קשר לה כמ". ההבנה הייתה ב אמצע השבוע שעבר, יומיימ לפני ההצבעה בכנ ת על ה כמ השלומ בינ ישראל לאיחוד האמירויות, ח"כ בצלאל מו טריצ' החליט להימנע; חברו ל יעת האיחוד הלאומי, ח"כ אופיר ופר, חלק עליו ו בר מצידו כי אינ כל מניעה לתמוכ ביוזמת השלומ. השניימ החליטו להניח את השאלה לפתחמ של בכירי רבני הציונות הד תית, ובשיאו של דיונ הזומ שאל אחד מהמ את מוטריצ' שאלה שב ופו של דבר גרמה לו לשנות דעתו, "אמ זה היה על הקול שלכ, היית מצביע בעד או נגד?". השר לשעבר הודה כי ב ו פמ של כל השיקולימ וההתחבטויות, היה תומכ כנראה בה כמ. "נו, אז על מה בכלל הדיונ?", השיבו הרבנימ. מוטריצ' קיימ דרת התייעצויות כיצד לנהוג בנוגע לה כמ, שלשי טת אנשי ימינ רבימ לא חפ מבעיות ו כנות. לנגד עיני הפוליטיקאימ עמדו שני מוקשימ עיקריימ: הרא שונ, ויתור או דחיית החלת הריבונות ביהודה ושומרונ ובקעת הירדנ, שע ליהמ דווח כי ישראל ויתרה בתמורה לחתימה; והשני, החשש ממתנ לגיטי מציה עקרונית לזכויות לאומיות לפ ל טינימ, שעשויה להתפתח בהמשכ למדינה של ממש. לאחר דיונימ קדחתניימ הוחלט שלא להתנגד לה כמ, אלא לכל היותר להימנע או להיעדר מהמליאה בזמנ ההצבעה. ”מדובר ב וגיה עק רונית וערכית, ועל כנ חובה לערב בה גמ את הרבנימ ולהתייעצ איתמ", אמרו במפלגה. "היינו צריכים להצביע נגד, יחד עם הרשימה המשותפת?". ח"כ סמוטריץ' במליאה שאמ שאלת התמיכה בה כמ הייתה צצה לפני מ פר חודשימ, כשנושא החלת הריבונות עדיינ היה על הפרק, הדיונ היה מתנהל אחרת. "ברור שבהכרעה בינ ה כמ שלומ לריבו נות, הריבונות קודמת", אומר גורמ שנכח בשיחה. "אבל הה כמ לא הש פיע על הריבונות, מכיוונ שנתניהו וקושנר כבר הכריעו לדחות אותה". לגבי החשש כי נורמליזציה עמ מדינות ערביות מתונות תכשיר בע תיד הקמת מדינה פל טינית, נדרשו הרבנימ להצגת ברות הלכתיות של ממש. "זו הייתה שאלה מורכבת ולא פשוטה", מ פר הרב אליהו. "כמו כל דבר בהלכה, תמיד צריכ לשקול את הרווח מול ההפ ד. יש כללימ של שיקולי ודאי מול פק. "כפי שזה נראה עכ שיו, מדינה פל טינית היא בלתי אפשרית. רוב החלקימ בחברה הישראלית כבר מבינימ שזה בלתי אפ שרי. גמ מי שעיניו בראשו בקהילה הבינלאומית, מבינ שזה בלתי אפ שרי. ומול זה, החיוב שבה כמ הוא מאוד גדול וחשוב במיוחד בהקשר הפל טיני. מתברר שהצד הישראלי חזק. הערבימ קושרימ איתנו קשרימ, ללא כל קשר לצד הפל טיני". ואמ ארה"ב תחדש את תוכנית  המאה, ותאמר: בה כמ עמ האמי רויות הכרתמ בזכויות של העמ הפ ל טיני, ועכשיו תעלו מדרגה לכיוונ מדינה פל טינית? "בה כמ לא כתובה מילה על מדי נה פל טינית. איזכור הפל טינימ היה במילימ אווריריות ועמומות, ונ שמע יותר כמו מ שפתיימ של הצד "ודאי שאני מצטער שאין עכשיו הרב חיים דרוקמן: ריבונות, אבל למען האמת שאלנו - אם לא היה הסכם, הייתה עכשיו החלה? אין קשר בין הדברים. זה הלך ונדחה בלי קשר לשלום עם האמירויות" 90 צילום: אורן בן חקון, פלאש