שביעי

30.10.20 | י"ב בחשון תשפ"א | 416 גיליון שביעי | 6 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … את הביטוי כשאתם שומעים 'מ ירות נפש', מי האדמ הראשונ שיע לה לכמ לראש? אצלי התשובה לשאלה זו, עד לא מזמנ הייתה 'רבי עקיבא'. זה הרי ברור שהוא ה מל הגדול למ ירות נפש. הוא שכזכור, מ ר את נפשו על התורה כשהמשיכ לע וק בה וללמד גמ כאשר המלכות גזרה מוות על לומ דיה. הוא שאכנ נתפ ב'קלקלתו' ולב ופ מת על קידוש השמ ביי ורימ רבימ. עד היומ, שמו נקשר תמיד כשרוצימ לציינ יפור על מ ירות נפש כלשהי. זו אכנ מ ירות גדולה ואולי הדרגה הגבוהה ביותר אליה יהודי יכול לה גיע. אבל יש בעיניי מעלה, גדולה אפ היא במ ירות נפש בצורה קצת אחרת, פחות מדוברת. המעלה של רחל אמנו שבימימ אלו אנו מציינימ את יומ פטי רתה. מעלת מ ירות הנפש בחיימ. כזו, שלא נדרש למות למענה. כזו שנדרש בעיקר, לחיות למענה. רחל, האשה האהובה המיו רת של יעקב אבינו, למענה עבד שבע שנימ קשות שבהנ המתינה בציפיה גדולה ולאחר מכנ עוד שבע שנימ אחרי שלבנ, אביה, רימה אותו והחליפ אותה בלאה אמנו, אחות רחל. אמ לא די ב יפור הקשה הזה רחל גמ בלה שנימ רבות מעקרות כאשר כל ה ובבות אותה הרות ומביאות יל דימ ליעקב, בעלה. לא אבל רחל נשארת איתנה, מוותרת עליו, לא מוותרת על עצמה ועל חזונה להיות אמ ילדיו של יעקב, היא גמ לא מוותרת על כבוד אחותה כשהיא מו רת לה את ימני הנדרימ שיעקב נתנ לה ב וד והיא אפילו לא מוותרת על עמה כשהיא הופכת, לאחר מותה, לאמא של כולנו המעודדת את הגולימ המותשימ והמיואשימ, ומקבלת את פני השבימ לגבולמ. זו מעלה גדולה, להצליח להקדיש חיימ שלמימ למ ירות נפש. וכשחוש בימ על זה, היא לא היחידה ולא הרא שונה שאכנ נוהגת ככ. בעיניי מ ירות נפש היא מניפה גדו לה הכוללת בתוכה כל וג של הקרבה למענ משהו נעלה וגבוה יותר, משהו ששווה לחיות למענו. את המעלה הזו אני רואה הרבה גמ בהקשר לרזיאל בעלי. אני יודעת, זה קצת מוזר שאני מדברת על מ ירות נפש על החיימ כש ב יפור של בעלי זה נגמר דווקא לא בחיימ. אבל למרות זאת, אני עומדת מוכה ובטוחה על ככ שחייו של רזיאל, מלאי המ ירות, היו ראויימ לה פר גמ לולא מותו. כעמ, יש לנו נטיה פעמימ רבות לקדש חיימ אחרי המוות וקצת לשכוח את החיימ כשהמ עוד נוכחימ. יש לנו נטיה להעלות על נ גיבו רימ וגבורות של אנשימ שמהמ נרצה ללמוד איכ נכונ וראוי להתנהג. כאלה שלקראת מותמ עשו מעשה גבורה או אמא רחל מסירות נפש היא מניפה גדולה הכוללת בתוכה כל סוג של הקרבה למען משהו נעלה וגבוה יותר, משהו ששווה לחיות למענו מ ירות שממנו נוכל לקחת מ ר לחיימ הפרטיימ שלנו. זה בהחלט מוצדק ומעורר השראה. אבל חשוב לי להגיד שגמ אדמ החי חיימ רגילימ לגמרי, בלי איזה מוות טרגי או מחלה נוראה שתקפה אותו, יכול לחיות חיימ של מ ירות נפש. בינ אמ על משפחתו, בינ אמ על עצמו, על תורתו או כל ערכ אחר עליו הוא בוחר להקדיש את חייו. כמו כי בעיניי, מסירות נפש, אצל רחל אמנו היא מעלה המקדשת קודמ כל את החיימ ואת הבחירה איכ לחיות אותמ. ואמ נזכה לדבוק במעלת חייהמ של אותמ מו רי הנפש אני בטוחה • שהחיימ פה יהפכו להרבה יותר טובימ. shutterstock איור: