שביעי

17 | 06.11.20 | י"ט בחשון תשפ"א | 417 גיליון שביעי לא האמנתי שאוכל לדבר, ובוודאי שלא לשיר ולהופיע. כשזה קרה, הרגשתי שנולדתי מחדש המאבק במחלת הסרטן, החשש מהקורונה, הילדות ללא אב, העצה לזמרי הדור הבא וההתעלמות איציק קלה • בגלגלצ מדבר על המשברים שעבר בחייו, על הדרך המרשימה שבה קם מהם ועל התקוות שלו ליום שאחרי ראיון אישי • המגיפה דביר עמר // לירון מולדובן צילום: // מתפלל ומדבר עמ בורא עולמ, אינ לכ שומ ברירה. הטיפולימ כל ככ קשימ, שהראש והצוואר שרופימ ואתה לא יכול לנשומ, ונשאר רק דבר אחד - אמונה בריבונו של עולמ. בשיא המחלה באתי מהד ה הביתה, הרמתי את המכ ה של ה יר והרחתי את הקובה של יומ שישי... אילו רי חות, ריבונו של עולמ, חשבתי שאולי אוכל קובה אחד. טחנו לי אותו, וגמ אז לא הצלחתי לאכול. אז כשאדמ עובר דברימ כאלה, הוא לא יעריכ את מה שהקדוש ברוכ הוא נותנ לו?". בזמנ המחלה וה בל, לא חווית  משבר באמונה? "לא. מעולמ לא נ עתי בשבת. כל שנה, 45 , הקריירה המוזיקלית שלי מעולמ לא הופעתי בשבת. הציעו לי להופיע בבתי קזינו בחו"ל בערב שבת תמורת כומי עתק, וח ושלומ, לא ה כמתי. המ היו המומימ מהדרכ שלי. תמיד שמרתי, אבל בגלל המחלה, האמונה שלי התחזקה שבעתיימ". עכשיו המחלה מאחוריכ?  "ברוכ השמ. כל כמה חודשימ אני הולכ להיבדק בהד ה, תפילתי לבורא עולמ שאמשיכ ככ ויהיה ב דר". קלה ה פיק לחזור לאולפנימ זמנ קצר לפני התפרצות המגיפה. "לא האמנתי שאוכל לדבר, ובוודאי שלא לשיר ושוב להופיע. באתי לעולמ כדי לשמח אנשימ. הלכתי לאולפנ, דבר שאני לא יכול בלעדיו, והקלטתי שיר