שביעי

17 | 13.11.20 | כ"ו בחשוון תשפ"א | 418 גיליון שביעי "הדיון נשאר במקום כל כך רדוד, שזה מביך". אלירז שדה 90 צילומים: הדס פרוש, תומר נויברג - פלאש להיות פוליטיקאי? לכ עד ה ופ. תק ליט אותמ. כשאתה מקליט, אתה מ מנ גבול: אל תגעו לי בחופש הביטוי. ”מעניינ שדווקא אלה שכביכול דוגלימ בחופש, המ אלה שהכי מג בילימ אותו. אני ב כ הכל מבקש הוגנות ושוויונ, ערכימ שהשמאל כבר מזמנ שכח. צריכ לחשופ את מה שהתקשורת מצנזרת". אתה בעד הקמת ערוצי תקשורת  ימניימ? "אי אפשר לבנות כלי תקשורת ימניימ בישראל. מערכת המשפט תומכת בשמאל, והיא זו שמכוונת את ה פינה. אנשי ע קימ ישראלימ, שנכנ ימ לשוק התקשורת, מרגי שימ שכדי להצליח המ חייבימ לקחת שמאלה, גמ אמ מלכתחילה המ נמ צאימ בימינ". אז השינוי שאתה מייחל לו יבוא  מבפנימ? ”כאיש ימינ, אני לא רוצה לשמוע רק אנשימ שחושבימ כמוני. אני לא מפחד מהאמת של הצד השני, אני רוצה לשמוע אותה ולהתווכח איתה, רוצה שיגרמו לי לחשוב. הרי לפחות שני שליש מהעמ היהודי לא אוחז בדעות שמאל, ואצל השליש הנותר זה עניינ נפשי. אלה אנשימ שברמה מ וימת מרגישימ שלא קיבלו מ פיק, שמגיע להמ יותר. ”יש מעטימ שבאמת שייכימ לא ליטה: המ נולדו במשפחות הנכונות, יש להמ ייחו ואת הגוונ הנכונ, והמ נהנימ בפועל מההשתייכות הזו - במקומות עבודה, קידומ וכיוצא בזה. לעומתמ, יש רבימ שרוצימ להשתייכ לאותה אליטה, מתוכ מחשבה שאמ ישנו את עורמ, יאמצו את העמדות ה'נכונות' וידאגו לשמור על שליטת האליטה, המ יתקבלו למועדונ. זה לא יקרה, זו תמימות. האליטה דואגת רק לעצמה". לומד תורה כמעט מדי יום לשדה יש רשת של חנויות ירקות ופירות, וכמו בעלי ע קימ אחרימ גמ הוא נפגע בתקופת הקורונה ונא לצ ל גור חנות בתל אביב. "המשבר הציפ הכל. הנטל על בעל ע ק קטנ הוא כמו הנטל על ע ק גדול, אבל אינ לו יכולת לממנ בעלי תפקיד. הוא צריכ לעשות הכל בעצמו, ובעת משבר זה מתגלה. אמ המדינה רוצה שיהיו כאנ רק תאגידימ גדולימ ומגזר ציבורי, שתגיד. אמ לא, היא צריכה לחזק את בעלי הע קימ הקטנימ. "כבעל ע ק קטנ, רדפו אותי בצורה מטורפת. המשכירימ, העירייה, הפק חימ. אבל כל בעלי הע קימ הקטנימ, שעכשיו מרימימ ידיימ, היו בקשיימ גמ לפני המגיפה. מבחינה מ וימת, הקורונה שיחררה אותמ: המ יכולימ ל גור את הע ק מבלי להתבייש, כי זה לא ייחשב ככישלונ אישי. המ גמ משוחררימ מהתקווה לנ ות ולהחיות את הע ק, למרות שהוא מקרטע. בעיניי, זו מתנה להמונ אנשימ". מתנה?  "למה במחאה האחרונה של בעלי ע קימ קטנימ רואימ בעיקר חנויות של בגדימ והנעלה? כי זה שוק שבא רצ הוא גמור. הכל מיובא. זה לא הלכ גמ לפני הקורונה, אבל המ היו בני יונ תמידי לשרוד. הקורונה שמה ופ ל בל הזה, ועכשיו המדינה צרי כה ל ייע להמ ל גור את הע ק הכו של ולפתוח משהו רווחי יותר. "מי שהצליח לפני הקורונה, יכול לצלוח את המשבר. אני יודע את זה מהע ק שלי: החנות ש גרתי ברחוב בנ יהודה הייתה תמיד גבולית. תל אביב התרוקנה מע קימ קטנימ עוד קודמ. הקורונה שיחררה אותי ועוד רבימ משעבוד יומיומי לע ק שלא מתרוממ. לעומת זאת, החנות שלי במודיעינ, שהייתה תמיד רווחית, עוברת את המשבר בקלות יח ית". בשנימ האחרונות מתחזק שדה בדת, והפיד שלו מלא בדברי אמו נה, אבל הוא לא רואה בעצמו חוזר בתשובה. ”גדלתי בבית מ ורתי, וכל חיי האמנתי בהשמ, אבל לא למדתי תורה. בשנימ האחרונות אני לומד כמעט מדי יומ: דפ יומי, פרשת הש בוע, מו ר. כעת אני לא רק מאמינ בהשמ, אלא גמ עובד אותו, וזה השי נוי הגדול. בגיל מבוגר קשה להתחיל לעשות עבודת מידות. לא עשיתי זאת לפני כנ, אבל אני מתמודד: נופל, טועה, מתר ק וקמ, וזה ב דר, זה חלק מהתהליכ". ואילנית, אשתכ? איכ היא מקב  לת את זה? ”באהבה גדולה. זה דורש גמ תמרונ בחיי היומ יומ והבנה משני הצדדימ, איפה לוותר וללכת לקראת השני. הלימוד מחדד אותי, נותנ לי פרופו רציות. למשל, לא יכולתי לנהל את הראיונ אצל אופירה בצורה נינוחה ומכבדת בלי ללמוד. יכולתי להיות יותר אגר יבי, אבל ידעתי שאמ את להמ, איש לא יקשיב לי. ”אגב, אני בטוח שדנה וי מאמי נה בהשמ", הוא צוחק, ”אבל היא לא יכולה להגיד את זה. יכול להיות שיש לה כע כלפיו או כאב. זה ב דר, גמ אני כואב לפעמימ, אבל אל תעבירו אליי את הכאבימ שלכמ. זה ב דר גמ לא לדעת הכל. זה ב דר לטעות, להיכשל בלשונכ, לא לדעת הכל. זה ב דר שאנשי חדשות גדולימ נתקעימ בלי משהו לומר. תגידו ’התבלבלתי', ’קשה לי', ’אני לא יודע'. יש חשי בות עצמית ופוזה של אנשי החדשות, שהמ יודעימ הכל. שחררו, אפ אחד • לא מאמינ לזה". "כל חיי האמנתי בהשם, ועכשיו אני גם עובד אותו. זה השינוי הגדול. בגיל מבוגר קשה להתחיל לעשות עבודת מידות, אבל אני מתמודד: נופל, טועה, מתרסק וקם, וזה חלק מהתהליך"