שביעי

20.11.20 | ד' בכסלו תשפ"א | 419 גיליון שביעי | 10 yaels@shvii.co.il …… … מאלה שהגשמ הייתי רוצה להיות הראשונ שהגיע בשבועות האחרונימ משמח אותמ באמת, אלו שמתכרבלימ בפוכ שלהמ עמ מרק חמימ, שמחימ וצוהלימ לנוכח הקור העז ש ופ ופ הגיע לארצנו. הייתי רוצה להיות מאלו שמתלוננימ בחורפ על זה שצריכ לצאת לעבודה כשאפשר להשאר בבית החמימ לעשות אמבטיה רותחת ולשבת מול המזגנ החמ ולצפות ב ופות הברקימ החורפיות. או ל פר לכמ על ההתרגשות הגדולה מחג החנוכה הקרב ובא, חג האורות המנ צנצימ, ה ופגניות והמוקרמימ בתנור ומשחקי החברה עמ הילדימ ב לונ. הייתי רוצה אולי להזמינ אתכמ לחג, ל יור חנוכיות ברחבי החווה, להדל קה חווייתית משותפת ואחריה לערב קריוקי משובח. הייתי מאוד רוצה את כל הפינוקימ האלו ואולי עוד רבימ. אבל בפועל מציאות חיינו קצת שונה. בפועל איכ שמתחיל לרדת גשמ כאנ בחוות גלעד צליל הצהלות נמהל בצ ליל כ י ת הציפורניימ בהמתנה חרדה להפ קת החשמל הראשונה שתגיע ות שאיר את כולנו בעלטה ובקור. בפועל כל מי שעובד מחוצ לחוות גלעד מעדיפ בימות החורפ הקרימ לצאת השכמ לעבודה כי שמ בוודאות לא יהיה חשש מבעיות בא פקת החי מומ כמו בבית. ואינ שומ יכוי לאמ בטיה רותחת כי אמ התמזל מזלנו ויש כבר מ פיק מימ למילוי אמבטיה יכוי ביר שהטמפרטורה שלהמ לא עונה על הציפיות הגבוהות לפינוק. בפועל אמ אזמינ אתכמ לבקר אצלי בימות החורפ א תכנ בפדיחה גדולה שתכלול כבישימ מוצפימ ו כנת התחפרות בבוצ, הפ קת חשמל אחת וזו אחריה ועוד אחת לקינוח. אני אני לא אוהבת להתבכיין. משתדלת תמיד לחיות את החיימ בצד הטוב שלהמ ולמצוא את החיובי שבמ ציאות. אני גמ מאוד אוהבת את הבית שלי ואת היישוב בו אני מגדלת את ילדיי. הפעמ אני מקדישה את הטור הזה לזעקה הזו. זעקה אותה זועקימ יישובימ ברחבי יהודה שומרונ 70- כ ובנימינ, כולמ נקראימ "צעירימ" על אפ שלפעמימ כמה עשורימ מעטרימ את קיוממ, לכולמ יש מעמד כזה או אחר מבחינת ה דרתמ כיישובי קבע במדינה אבל כולמ תקועימ במ ציאות חיימ שהיא פחות או יותר כפי שתיארתי מקודמ. בעת האחרונה התחלנו להריצ קמ פיינ שמטרתו להשריש חזק בתודעה את הצורכ המיידי בה דרת מעמדמ של היישובימ הללו. קמפיינ שחברימ בו אזרחימ ישראלימ, החיימ ביישובימ כמו שלי, חדורי מטרה, המבינימ שהגמגומ ח ר התכלית של המדינה בנוגע לאותמ היישובימ חייב להגמר. חברי הקמפיינ הזה עושימ לילות כי מימ על מנת להעלות רעיונות ומחש מסדירים עכשיו אנחנו נמצאים בפתחו של החורף, שאולי בזכות המאבק הזה נזכה סוף סוף ליהנות ממנו ולשמוח בו בלי חשש ופחד, בלי להיות בהיכון לברוח להורים ברגעי הפסקות חשמל בות איכ לפתוח את העיניימ והאזניימ לכל בעלי הדעה וההשפעה במדינה כדי שהמאבק הארוכ והמתיש הזה לא יישאר מנת חלקמ בלבד אלא יקבל הכרה במאבק לאומי הנוגע לכולמ. אחרי הכל לא מדובר במאבק למענ מותרות, לא ביקשנו פינוקימ על חשבונ משלמ המי ימ. אני חושבת שזכותו וחובתו של כל אדמ לדרוש מהמדינה הממונה עליו שתדאג לו לתנאימ ותשתיות בכל מקומ הנמצא ברשותה. בפתחו של החו אנחנו נמצאים רפ שאולי בזכות המאבק הזה נזכה ופ ופ ליהנות ממנו ולשמוח בו בלי חשש ופחד, בלי להיות בהיכונ לברוח להורימ ברגעי הפ קות חשמל בלתי • נ בלימ. ממש כמו אזרחימ רגילימ. צילום: נעמי מלאכי י ע ל שב ח