שביעי

ויקר. כנ כנ תהיה לנו!", המ קוראימ בקול רמ. מרבית החולימ שוכבימ במיטות, לא יכולימ לזוז, חלקמ מחוברימ למכונות הנשמה ובעיקר צופימ מהצד באירוע; אחרימ מצטר פימ בקול חלש עמ עיניימ מחייכות. "שלומ, איכ אתה מרגיש?", פונה אחד המתנדבימ לחולה מבוגר, "הבאנו לכ משלוח מנות". המתנדב מחזיק את ידו, ושר לו "חייב איניש לב ומי". במיטה ה מוכה שוכב יהודי שמאושפז במחלקה כבר לא מעט זמנ. לדבר הוא לא יכול, אבל למחוא כפ לאט לאט זו הדרכ שלו להצטרפ לחגיגה. "באנו לשמח אותכ, תהיה בריא", אומר לו המתנדב, ומגיש לו בלונ של ליצנ. החולה אוחז בידו ומושכ למעלה ולמטה, ולפתע כולמ מתרגשימ ועוצמות השמחה עולות. "היידה, היידה", אומרימ המתנדבימ. המחלקה כבר מקושטת. משלוחי מנות מחולקימ לכל דורש, ואישה מבוגרת ופ ופ נעמדת על הרגליימ. המתנדבת חדווה מונ נגו מקפצת לעברה במהירות, מניחה לה תחפושת על הראש. שותפתה אורלי יונה מחזיקה לה את היד, וכו למ שרימ יחד "אשר ישלטו היהודימ המה בשונאיהמ". כשמגיעות מילות השיר "הצילני, הצילני", חלק מה חולימ מרימימ עיניהמ לשמיימ, וכמו מתפללימ דרכ השיר להצלה. אחר ככ חמישה מתנדבימ פוצחימ במעגל הורה בחדר הקטנ ומקפיצימ את האווירה. "אנחנו מבקרימ במחל קות קורונה לא מעט", מ פרת יונה. "כשמגיעימ אנשימ מבחוצ, שהמ לא רופאימ או אחיות, זה עושה טוב. אי אפשר כמעט לראות את הפנימ שלנו, אבל דרכ הקול והעיניימ אתה מעביר את החיבור והשמחה לאנשימ שנמ צאימ כאנ, וזה לא מעט". אפילו לא צריך זמזם בינ ריקוד לריקוד, המתנדבימ מוודאימ שהכל ב דר. אחרי הכל מדובר בחולי קורונה, שרבימ מהמ מבוגרימ. "אתה רוצה לאכול? לש תות תה?", שואל המתנדב יעקב. "המ עושימ לנו שמח, מעודדימ אותנו, וחשוב לנו שהמתנדבימ באימ", אומר אחד החולימ. יצחק, שעומד לידו, לא חו כ במילימ: "כמה עמ ישראל דואג אחד לשני... אני אדמ לא צעיר, עמ עבר פלילי גדול, ולכנ אני צוחק על זה. יש לי רטנ ועברתי דברימ קשימ בחיי, אבל לא כל אחד יודע את הצרה של האחר, ולכנ הכי חשובה זו השמחה. , ולמרות 72 צחוק מביא חיימ. אני בנ מה שעברתי, אני לוקח את הדברימ יותר בקלות. לא תמ השמ שלי הוא יצחק, אני מאמינ בזה". אנחנו מדלגימ לחדר הבא, ומגלימ להפתעתנו שלא רק מ יבת פורימ חוגגימ כאנ היומ, אלא גמ יומולדת. "במקומ לחגוג במושב שלי, רינ תיה, אני פה", אומרת בעצב כלת יומ ההולדת, "אבל המתנדבימ זה הדו בדבנ שבקצפת ליומ ההולדת שלי. אתמ צדיקימ, מלאכימ, אני אוהבת אתכמ, השמ ייתנ לכמ בריאות", היא לא מפ יקה לברכ את המתנדבימ ואת הרופאימ, שאותמ היא מכנה 'המלא כימ בלבנ'. "כשמשהו לא ב דר, אני אפילו לא צריכה ללחוצ על הזמזמ. מ תובבימ פה אנשימ טובימ. אתמול "הם עושים לנו שמח, מעודדים אותנו, וחשוב לנו שהמתנדבים באים. כמה עם ישראל דואג אחד לשני. יש לי סרטן ועברתי דברים קשים בחיי, אבל הכי חשובה זו השמחה. צחוק מביא חיים" צוות המתנדבים מורכב ממחלימים. הרב נתן צישינסקי צילום: זיו קורן ה תמונות של הצוותימ הר פואיימ שמתמגנימ בחליפות לבנות כבדות, בכני תמ למחלקות הקורונה בבתי החולימ, הפכו כבר למראה שגר תי בשנה האחרונה. אבל הפעמ הזו הייתה שונה: עשרה מתנדבימ של ארגונ 'עזר לחיימ' עטו על עצממ שכבות הגנה לקראת כני ה חגי גית למחלקה השמורה בבית החו לימ שיבא - כפפות, ערדליימ, רבל, שקפ לפנימ, שכבה נו פת של כפפות - ולקינוח, מעל התל בושת הזו, המ הו יפו גמ תחפושות לפורימ. ”המציאות שאנו נמצאימ בה יותר גרועה ממלחמה", מ פר לי אח במחלקה שהתחיל לעלות על ציוד, "אבל בכל הטירופ הזה יש גמ רגעימ מיוחדימ". אחד מאותמ רגעימ מיוחדימ התרחש במ יבת הפורימ המיוחדת והמוקדמת שנערכה בשבוע שעבר לחולי הקורו נה בתל השומר. במ יבה כזאת, עליי להודות, לא זכיתי להשתתפ מעולמ. התלוויתי אל מתנדבי 'עזר לחיימ' ומיד נגלתה לעיניי תמונה משונה והזויה - כואבת ושמחה בבת אחת. המתנדבימ, לבושי רבלימ, נכנ ימ למ חלקה עמ שירי פורימ. "ליהודימ הייתה אורה וששונ ושמחה 26.02.21 | י"ד באדר תשפ"א | 428 גיליון שביעי | 26