שביעי

14.04.21 ערב יום העצמאות תשפ"א | 434 גיליון שביעי | 28 את העמותה ובככ להעצימ את הח ד בלוד ובארצ כולה. היו הרבה דברימ לפני כנ, אבל העצמת הח ד נעש תה בעקבות הפיגוע. כל מי שעו ק בגמילות ח דימ ובפעילויות ח ד שונות, חייב לעשות זאת עמ נשמה וחיוכ. כל מי שעו ק בח ד, חייב לחשוב כאילו הוא פועל למענ מש פחתו שלו". הפעילות הזאת היא מעינ נחמה  על האובדנ של רנה? "מאוד. גמ עבור אשתי, שקשה לה יותר ממני. אבל יותר מנחמה, זה מ פק הבנה למה זה קרה או לאיזה כיוונ אנחנו צריכימ ללכת. זה נותנ המונ כוח לקומ בבוקר ולהמשיכ הלאה". אתה לא חש לפעמימ כע או  עצבות? "עצב היה, כע פחות. היו לי מחשבות 'למה זה קרה לי', אבל לא כאלה שכוונו לקדוש ברוכ הוא. היה לי ברור מהשנייה הראשונה שהכל מהשמ, ואינ לי טענות אליו. היו הרבה מחשבות מה הוא רוצה ממני, ומה הוא רוצה לומר לי, ומה אני צריכ לעשות עכשיו". ואמ אדמ שכול ישאל אותכ איכ  קמימ מא ונ אישי, מה תאמר לו? "עשייה. לא לשבת בבית ולחשוב על מי שאיבדת, אלא להקימ עמותה "היו לי מחשבות 'למה זה קרה לי', אבל הן לא כוונו לקב"ה". הרב שנרב עם תלמידיו לזכרו, לע וק בח ד. זה מאוד עוזר להתגבר על הכאבימ הרוחניימ, וזה גמ מאוד עוזר כי זה מראה שכלומ לא היה לשווא. מעבר לזה, עולמ האמונה הוא המקור שלנו לכל, והוא עוזר לנו במיוחד ב מ ש ב ר י מ ו ב ק ש י י מ . האמונה מל ווה את האדמ ועוזרת לו, אבל חשוב להבינ שזה לא משהו שמ גיע ככה תמ, אלא צריכ ללמוד את זה. צריכ ללמוד אמונה כדי להאמינ". מלבד מ רימ של אמונה, לרב שנרב יש גמ מה לומר על הפלונטר הפוליטי שמדינת ישראל מצויה בו, אולמ הפתרונ שהוא מציע אינו מכוונ להנהגה, אלא דווקא לעמ ולציבור. "זה לא שאני לא רואה את הד ברימ הרעימ, אבל אני חושב שמ למטה, בשטח, לעמ שלנו יש הרבה 99 , כוח והוא מאוד שורשי. למעשה אחוזימ מהעמ רוצימ להיות יחד. לצ ערי, יש ליבוי של שנאה ופילוג על ידי גורמימ שונימ, כמו חלקימ קט נימ בתקשורת או בפוליטיקה, ואנחנו צריכימ פשוט להתעלמ מהמ. הקדוש ברוכ הוא מראה לנו שכל עוד נתע ק בדברימ שמפרידימ, הוא יביא עלינו עוד ועוד בחירות. במקומ זה, אנחנו צריכימ לע וק בדברימ טובימ ולהר בות במעשי ח ד ואהבת ישראל, ואז הגאולה תבוא". כאנ הוא נזכר שוב באותו מקרה של המחבלימ ובדיקת העירוב. "למחרת האירוע התקשרו אליי מגלי צה"ל וביקשו שאתראיינ. לפני השידור מי שהי שאלה אותי כמה שאלות בנו גע למקרה, ואז היא פתאומ שאלה, 'רגע, מה זה בכלל עירוב?'. חשבתי לעצמי איכ אני מ ביר בכמה שניות, קודמ כל לעצמי, מה זה עירוב. אז אמרתי לה שזה חוט שמקיפ את כל המחנה או היישוב, ועושה את כולנו אחד. וזה באמת נכונ, ולא רק מבחי נה מטאפורית. העירוב בעצמ מאפ שר לנו לטלטל מבית לבית, והופכ את רשות הרבימ לרשות יחיד, ובככ הופכ אותנו למשפחה אחת. אז אולי צריכ לטפל בעירוב של כל מדי נת ישראל ואז נהיה מ ודרימ", הוא אומר בחיוכ. לא מזלזלת. לא מתנשאת כמה אתה מתגעגע לרנה?  "מאוד מתגעגע. הייתי רוצה לחבק אותה, לשאול אותה שאלות וללמוד איתה. בכל פעמ שאני מתגעגע, אני שולח לה הודעה ומדבר איתה קצת. אני מבינ שהיא לא פה, אבל בצו רות אחרות היא בהחלט נמצאת איתי ואיתנו". מה היא  הייתה אומ רת לכ רגע אחרי השאת המשואה? " א פ ר יפור. לכ אחרי מקרה תפי ת המחבלימ במילואימ, חברה של רנה אמרה לה בהתלהבות 'הנה, אבא שלכ מפור מ'. רנה לא ידעה כל ככ כיצד להגיב, כי מצד אחד היא לא אחת שחיפשה פר ומ ולא עניינ אותה להיות בפרונט, אבל מצד שני היא מאוד כיבדה את האחר ובטח לא רצתה לזלזל באבא שלה. "אחרי שרנה נרצחה, אותה חברה יפרה לנו שהיא הגיבה בצורה הכי טבעית ועדינה, לא עשתה מהמקרה שלי יפור גדול, אבל גמ שמרה על כבודי. אני מניח שגמ אחרי הדלקת המשואה היא הייתה מגיבה בדיוק ככ - לא מזלזלת בגודל המעמד, אבל גמ לא מתנשאת וחושבת שזה עניינ כזה גדול. כזו היא הייתה, מרובת כישרונות שי • דעה לנצל אותמ בטבעיות ועדינות". אני מאוד מתגעגע לרנה. הייתי רוצה לחבק אותה, לשאול אותה שאלות וללמוד איתה. בכל פעם שאני מתגעגע, אני שולח לה הודעה ומדבר איתה קצת. אני מבין שהיא לא פה, אבל בצורות אחרות היא בהחלט איתי