שביעי

23.04.21 | י"א באייר תשפ"א | 435 גיליון שביעי | 28 הוא מ ביר. ”המ נמצאימ בחימוש, בצנחנימ, בחיל האוויר. בעבודה עמ נוער נושר שמתגיי לצה"ל, כשאני רואה אותמ מצליחימ למרות כל הק שיימ, יש הרבה יפוק". לאחר פציעתו הוא אושפז לחצי שנה בבית חולימ, והיה אחר ככ בשיקומ יומי במשכ שנה, למד מחדש ללכת, לדבר ולהתנהל כמו כל אדמ שנימ מאוחר 12- נורמלי. עד היומ, כ יותר, הוא מטופל פעמיימ בשבוע במרכז פוירשטיינ. ”יש לי קשיימ קוגניטיביימ, והיו לי התקפי אפילפ יה, ולכנ אני לוקח שישה כדורימ בכל יומ", הוא מ פר על ההתמודדות האישית שלו כנכה צה"ל. ”יש לי בעיה בעיניימ ובשי ניימ, ואני צריכ להתנהל מול הביורוקרטיה הדרקו נית של משרד הביטחונ". איפה אתה נתקל  בביורוקרטיה הזאת? ”למשל, כדי לקבל את הכדורימ שמגיעימ לי, אני צריכ להציק להמ ולרדופ אחריהמ. לוקח להמ יותר משנה לטפל בבעיה שיש לי בשיניימ, כי כל שינוי בטיפול מצריכ אישור רופא במשרד הביטחונ. אני לא מבינ למה מהיומ הראשונ אינ לי אישור לכל טיפולי השיניימ, שנגרמו לי עקב הפציעה בעזה. ”מגיע לנו, לנכי צה"ל, ביקור בחמי מרפא כדי להקל על כאבימ, וזה נדחה הרבה מאוד פעמימ ומתבטל לכולמ. אינ שמ דר. ברגע שיש לי קושי או צורכ מ וימ, ואני יודע שאני צריכ להרימ טלפונ למשרד הביטחונ, נגמרימ לי הכוחות ואני דוחה את זה, כי אני יודע מה מחכה לי. ”כשהייתי צריכ לקבל מלווה, יש בתי מול ועדה של ארבעה אנשימ והרגשתי שהמ באימ לחפש אותי בכל דבר. כל אחד, בתחומ שלו, מתחיל לחקור אותי. כשאמרתי שאני צריכ כדי לקבל את הכדורים שמגיעים לי, אני צריך להציק לאנשי משרד הביטחון ולרדוף אחריהם. כשיש קושי, ועליי להרים אליהם טלפון, נגמרים לי הכוחות ואני דוחה את זה, כי אני יודע מה מחכה לי עזרה עמ הילדימ, אמרו לי ’לא נכונ, אתה לא צריכ עזרה'. מבחינתמ אני רמאי, אלא אמ כנ אני אוכיח אחרת". אולי ההתנהלות הזאת נובעת  מני יונות רבימ לרמות את המערכת. ”כל אדמ שמ ר את הנפש שלו למענ המדינה, ונפצע בקרב - א ור לחפש אותו בשומ דרכ. אני נפצעתי בקרב, ומשרד הביטחונ צריכ להתייח אליי ולחבריי בצורה שונה ומיטי בה לאורכ כל הטיפול המתמשכ, וגמ מבחינת הוועדות והתרופות. משרד הביטחונ צריכ להגדיר בצורה ברורה מי נכה צה"ל ומי לא, ונכונ להיומ המ פוחדימ להתע ק עמ זה בגלל ארגונימ שמפעילימ עליהמ לחצ". תחבקו, לא רק יום בשנה מה יש לכ לומר לציבור?  ”תחבקו את נכי ופצועי צה"ל, ות ראו להמ אהבה - לא רק יומ אחד בשנה. כשאדמ חושב שלא מבינימ אותו, ופתאומ הוא מקבל חיבוק, זה נותנ לו כוחות. באחת ההרצאות שה עברתי, מישהו בא אליי ואמר שהוא רוצה להביא לי חבילה מהכיתה של הבת שלו. אמרתי לו שיביא את זה למישהו פו ט טראומטי, והוא החזיר לו את שמחת החיימ. ”אמ כל עמ ישראל יבוא ויגיד ’אנחנו רוצימ לתקנ את העוולות כלפי נכי צה"ל', אז זה ישתנה. כשי צאתי השבוע להפגנה, הייתי בטוח שיגיעו הרבה אזרחימ שהנושא הזה חשוב להמ, אבל רק נכי צה"ל היו שמ. התבדיתי והתאכזבתי". חשבת ללכת לפוליטיקה?  ”המחשבות שלי עו קות רק איכ אני מקדמ את העשייה במדינה שלנו בצורה הכי טובה. אני מתמקד רק בנכי צה"ל. הנושא הזה בוער בתוכי, כי בעיניי זה חו ר הצדק הכי גדול שיש במדינה. אני חי במציאות הזו, אני מכיר כל ככ הרבה אנשימ שנ • פצעו, וזה מקיפ אותי מכל כיוונ". איציק סעידיאן "האזרחים לא באו". קרוב )בצילום מימין, עם גיל ססובר( והמפגינים, השבוע בת"א צילום מסך 90 צילום: מרים אלסטר, פלאש "נכות שקופה". איור של מתן נחמני מתוך עמוד הפייסבוק 'פוסט על טראומה'