שביעי

29 | 07.05.21 | כ"ה בחשון תשפ"א | 437 גיליון שביעי שת פר י ומ שישי אחר הצהריימ. יש ראל מצויה בהלמ מהא ונ הנורא בהילולת רבי שמעונ בר יוחאי בלילה האחרונ. עשרות משפחות נק ראות למכונ לרפואה משפטית באבו כביר לזיהוי יקיריהנ. בבתי הכנ ת נערכימ לתפילות לרפואת הפצועימ הרבימ. ובהר מירונ עצמו, שבו אירע 10,000- הנורא מכל, מתכוננימ כ יהודימ לכני ת השבת. "בהר נשארו בעיקר משפחות ששכרו צימרימ או בנו אוהלימ ביער", מעיד ינונ אליה יצהרי, תלמיד ישיבת מרכז הרב בירושלימ, "ובקושי היו בחורימ". מה גרמ לכ להישאר במקומ  הא ונ? "ביומ שישי רציתי לברוח מהמ קומ, אבל בדיעבד טוב שנשארתי. השבת עזרה להטמיע את הדברימ, לעכל אותמ. חבר שלי אמר לי 'אמ כבר להיות עצובימ, אז עדיפ להיות עמ רשב"י'. "במהלכ יומ שישי, במשכ יותר משעתיימ, הייתי ע וק בשיחות טל פונ עמ אנשימ שהתקשרו לשאול אמ אני חי ומה שלומי. אחר ככ יר דתי למקווה, ובדרכ צפיתי על ההר וראיתי שממה. זה הזכיר לי את תשעה באב. לא היו כמעט אנשימ ברחובות, ומי שכנ היה שמ, ה תובב עמ הפנימ באדמה. "ככל שהתקרבה כני ת השבת, ההר חזר להראות אותות חיימ. בקבלת שבת רקדו קצת בר יוחאי, הכנ ות האורחימ הוציאו את האוכל בזמנ, המניינימ תיקתקו. כביכול, הכל דפק כרגיל, אבל מתחת לפני השטח, ההתרוממות ויישוב הדעת שמרגישימ בדרכ כלל אצל רבי שמעונ היו ח רימ. כולמ התאמצו שהכל יהיה כאילו כר גיל, ובפנימ היה קצת יבש". ואיכ מנהלימ אירוע כזה, עמ  עודות שבת, בתנאימ שנוצרו? "מבחינה גשמית לא ח ר כלומ. רוב האוכל לשבת הוכנ עוד לפני ל"ג בעומר ונשמר על פלטות. נותרו שאריות בלי ופ". מפגשים בסמטת המוות האלפימ שנותרו בהר מירונ הת פזרו ברחבי המתחמ, ובאופנ טבעי, אנשימ נמחצו למ 45 ה מטה שבה וות ריכזה אליה את הכאב. יו י ויזל, 90 צילום: דוד כהן, פלאש