שביעי

14.05.21 | ערב שבועות תשפ"א | 438 גיליון שביעי | 16 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש ישי פרידמן האחיזה היהודית בשייח' ג'ראח 19- החלה עוד בסוף המאה ה עולים מגרוזיה קבעו את ביתם בשכונה הירושלמית, אבל פרעות, סיפורו של המטען ההיסטורי • רדיפות ורציחות גרמו להם לעזוב הכבד מאחורי הפסיקה המשפטית, שבעקבותיה סוערות הרוחות בארץ פרשת הבתימ בשייח' ג'ראח נתפ ת כאחד המו קדימ שהביאו לה למה בירושלימ ומבעבעימ את גל האלימות. בתי המשפט בישראל פ קו כי מ פר בתימ באזור שכונת שמעונ הצדיק צריכימ לחזור לבעלי הזכויות עליהמ; הבתימ היו שייכימ ליהודימ לפני מלחמת השחרור, ובעקבותיה המ נאלצו לעזוב. בינ תיימ השתלטו פליטימ פל טינימ על האדמות בח ות השלטונ הירדני, והשופטימ קבעו כעת כי הזכויות בקרקע לא הופקעו מבעליהנ היהודימ - ועל כנ יש להשיבנ אליהמ. בצד הערבי ובצד השמאלי של המפה הפוליטית בארצ זועמימ על הפ יקה, ובהפגנות בשכונה הש תתפו גמ חברי כנ ת. לטענתמ, אמ מתירימ ליהודימ , ככ יש לנהוג גמ בנוגע לע 1948- לחזור לבתיהמ מ רבימ שעזבו את מקומות מגוריהמ ברחבי הארצ לפני הקמת המדינה. הטיעונימ הללו הוצגו בפני בית המשפט, שדחה אותמ ממ פר יבות, אבל העובדה הפחות מוכרת לגבי אזור שייח' ג'ראח היא שיהודימ רבימ החלו ליישב אותו . המ היו נתונימ לאלימות ערבית 19- עוד ב ופ המאה ה קשה במהלכ השנימ, במאורעות תרפ"ט ובמרד הערבי. 20- למעשה, ערביי האזור פעלו מאז תחילת המאה ה להוריד את נקודות האחיזה היהודיות במקומ, ואפ הצ ליחו בככ. ב מוכ לשער שכמ היה מקבצ של שכונות יהודיות, . את האדמות קנה ני נ ב"ק, 19- שהוקמו ב ופ המאה ה איש היישוב הישנ שהקימ את השכונה הח ידית הרא שונה מחוצ לחומות. ב"ק מכר חלקות אדמה ליזמ יהודי, בנ העדה הגרוזינית, שהקימ את שכונת הגורג'ימ, הידועה גמ כאשל אברהמ, ליד קבר שמעונ הצדיק. שמואל שבילי, שמשפחתו התגוררה בבתי הגורג'ימ, הוא נכדו של מוכתר השכונה, אהרונ תנורשווילי. המשפחה הייתה חלק מעלייה מפוארת ומרשימה של . "אבי ז"ל ומשפחתו הח 1865 יהודי גרוזיה בשנת זיקו בנכ ימ רבימ בשייח' ג'ראח, אבל אחרי מלחמת השחרור המ עזבו ליפו. אבא נולד בשכונה, וקראו לו שמעונ מנחמ חזקיה על שמ שמעונ הצדיק. אבל הני , אלא הרבה 1948- יונות לעקור אותמ לא התחילו ב לפני כנ". שמואל נושא את שמ דודו, שנקרא ככ לכבוד לוחמ הלח"י שמואל צפניה, שנפטר לפני שנתיימ. במאורעות תרפ"ט צפניה היה תינוק, ואמו נרצחה כשהחזיקה אותו. הערבימ דקרו אותו בעינו, ובעיתונות העברית דווח שהוא מת, אכ למעשה הוא שרד את התופת. "כל עמל הבונים - זרים אוכלים אותו" מאורעות תרפ"ט בירושלימ פרצו בשער שכמ והגיעו מיד לשכונת הגורג'ימ. אחד מתושבי השכונה, אליהו ששונ, ני ה להציל את פרי התורה במקומ, אכ נרצח יהודימ. 19 על ידי פורעימ, וב כ הכל נהרגו שמ הטבח הוביל לגל עזיבות, שהתגבר בימי המרד הערבי; לא 1939 תושבימ יהודימ במקומ, ועד 821 היו 1916- ב נותר שמ יהודי אחד. ( כלתה 1938-1936) "בימי פרעות תרצ"ו-תרצ"ח רגל יהודית מהמקומ הזה, וכל עמל הבונימ - זרימ אוכלימ אותו", כתב יצחק שפירא, שתיעד את המאורעות. לאחר מכנ חזרו מ פר יהודימ למקומ, אבל במלחמת השחרור התפנו כולמ והירדנימ הש תלטו על האזור. "אני לא רואה שומ יבה להגיד היומ שאינ זכות ליהודימ לגור שמ", אומר שבילי. "אני גר בתל אביב, ובשכנות אליי מתגוררימ ערבימ. אפ אחד לא זורק עליהמ אבנימ ולא רוצה לגרש אותמ מהבית. למה • יהודימ בירושלימ לא יכולימ לחיות בבטחה?". לא סיפור שהחל במלחמת העצמאות. העימותים בשייח' ג'ראח, השבוע בסמוך לשער שכם היה מקבץ של שכונות יהודיות. את האדמות קנה ניסן ב"ק, איש היישוב הישן. הוא מכר חלקות אדמה ליזם בן העדה הגרוזינית, שהקים את שכונת הגורג'ים מלחמה על הבית